דבר בעיתו מה טוב.

כעת. טרום פרוס חג הסוכות. זמן קריאת מגילת קהלת. רציתי לשתף בקטע מן הספר. שלדעתי הרבה מעמנו יזדהו עם זה.

הקדמה: יש לדעת מקודם . שהתקופה של שלמה המלך. היתה התקופה הכי נוח לישראל [כמובא בתנ"ך]. תקופה של שלום. גם מבחינת משפט צדק. כידוע שעמד שלמה על משמר הצדק בכל תוקף. [כידוע הסיפור של שתי הנשים- שהגיעו עם הילד המת והחי...] והנה הוא, גם אז [בתקופה שלכאורה הצילו את העשוקים מיד עושקיהם] עדיין העיר על זה-מה שהוא ראה בעולם .ועוד בצורה כל כך חריפה . והנה:  

קהלת פרק ד

(פסוק א) וְשַׁבְתִּי אֲנִי, - אחרי שראה מקום המשפט [כמובא שם קודם לכן] וָאֶרְאֶה אֶת-כָּל-הָעֲשֻׁקִים,[-הנעשקים] אֲשֶׁר נַעֲשִׂים, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ;

 וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים,[-הנעשקים] וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם, וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם אין להם כֹּחַ,- (כוונתו= ואין להם מנחם, ומיד עושקיהם -אין להם-כח. [ו'אין להם' הראשון משמש לשניהם. פשוט]).  וְשוב אֵין לָהֶם מְנַחֵם. 

ונראה הכוונה בזה כך: דהעשוק (היינו הנעשק) יש לו שתי דרכים כדי להתמודד [=להינחם] מול העושק, או. שהוא מוצא דרך להתפשר להסתדר. או (/ואם לא) שרב על הזכיות של עצמו כדי שלא יוכל העושק לעשוק אותו. 

ועל שני האפשריות אלו -אמר שלמה המלך- שני פעמים ואין להם מנחם .

שבתחילה הוא אומר. ראיתי את הנעשקים נחנקים בדמעותיהם ממה שהעושק מעולל להם. ועל זה אמר 'אין להם מנחם' הכוונה: אין להם משהו שיאיר להם הדרך איך להסתדר עם העושק שיפסיק. וגם אם לריב ולהתגבר עליו אין להם כח, -וגם בזה אין להם משהו שינחם אותם ויתן להם כוח להתגבר.

ובמצב כזה- [אבן עזרא]:  (פסוק ב) וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת-הַמֵּתִים, שֶׁכְּבָר מֵתוּ [כי למעלה רואים הדברים כמתכונתם, (ושם רואים הצדק שבדבר. התרגום שם.)]--מִן-הַחַיִּים, אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה. כי התעללות כזו בצורה שהעושק מצליח והעשוק אינו מוצא מקום בשבילו בעולם היא קושי שא"א לסבל. והיא מטרידה את מנוחת החי בכל מתכונת החשיבה  שלו בהבנת הצדק בעולם הזה. כדי להאמין במקום הזה.[העולם הזה], ולהרגיש בטוח. (פסוק ג) וְטוֹב, מִשְּׁנֵיהֶם החי והמת--אֵת אֲשֶׁר-עֲדֶן, לֹא הָיָה:  אֲשֶׁר לֹא-רָאָה אֶת-הַמַּעֲשֶׂה הָרָע, אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.  

אם כך אמר החכם מכל אדם . מה אנחנו נענה אחריו?!

הערה: בהמשך בפרקים שלאחריו הוא כותב דרך להתמודד.