קטע מצחיק: הייתי בחנות טבע והמוכרת אמרה שיש מוצר חדש לשיפור הזיכרון. אז אמרתי שהיום הזיכרון באופנה, פעם היו אלו מוצרי ההרזיה ומניעת קרחת. וגם הוספתי בדיחה עם רמז: קשיש מספר לחבר שלו שפגש גמד שאמר לו שהוא יכול לשפר לו את הזיכרון או את האון המיני. "נו", שואל החבר, "במה אתה בחרת שהגמד ישפר אצלך? "על איזה גמד אתה מדבר?" התפלא הקשיש....

המוח שלנו לא מצלם מציאות, הוא מעבד מה שהוא רואה, בצורות שונות. כך יכול להיות מצב שראית משהו וזכרת משהו שונה! בניגוד לדעה המקובלת, העיניים שלנו הן לא מצלמה, הן מעבירות אמנם תמונה מדויקת של מה שאנו רואים, אבל זה נשמר במוח ושם עובר שינויים!

מוזר איך הזיכרון שלנו, לטווח קצר, התקצר... לפעמים מספיק שניה אחת לחשוב לעשות משהו ואנו שוכחים מה רצינו לעשות. כך נמצא עצמנו, לא פעם, באמצע פעולה, עומדים על מקומנו, מנסים להיזכר. מנגד יש דברים שאנו כן זוכרים, לאורך זמן, בלי שום סיבה או הבדל בינם לבין דברים שאנו שוכחים באותו רגע.

מבחינה פסיכולוגית, מישהו הסביר את זה, בזה שאנו מוסיפים לזיכרון שהעלנו, איזה ממד רגשי, משהו שקשור לרגש חזק. שכן, כל הזיכרון שלנו, מבוסס על הקשרים. כך קרה לאחרונה, שרשמתי לי על נייר, שעליו אני רושם את המטלות לאותו יום את שתי המילים: טבע 95. להזכיר לי שבחנות הטבע שלמתי 95 שקל, על מוצר מסוים, דרך כרטיס האשראי. כבר באותו יום שכחתי למה התכוונתי...

לקחי לי יומיים, עד שפתאום נזכרתי בכוונה שלי. יומיים בהם המילים טבע 95 קיבלו אצלי בראש, כל מני פירושים שונים ומשונים. שורש כל הבעיה הייתה בזה, שאני נוהג לרשום על הפתק הזה דברים ומטלות לעשות. ופשוט לזכור מעשה שעשיתי, הוא דבר שאני לא רושם שם...

שמתי לב שלפעמים, כשמשהו נשכח ממני, כמו מספר קוד, ואני נלחץ ומנסה להיזכר בו בכוח, עם שינון כל מני כיווני היזכרות, הזיכרון הולך ונמחק מהמוח שלי. רק כשאני מרפה ולא מנסה כלל להיזכר בזה, קורה פעמים רבות, שפתאום, כעבור זמן קצר, אני נזכר בו. מחקר שנערך בזמנו, על נהגי המוניות בלונדון, גילה שהצורך שלהם לזכור שמות רחובות כל כך רבים, כמו שיש במטרופולין הבירה, יצר אצלם במוח תאי זיכרון חדשים! ואכן, כשאנו צריכים לזכור דברים מסוימים, כחלק מהעבודה או ההתנהלות יומיומית שלנו, יש להניח שקורה לנו אותו דבר. זה לפי הכלל: השתמש בזה או ותר על זה. (use it or abuse it)

אחת הבעיות שהזיכרון הקצר יוצר לנו, זה הקושי למצוא דברים. יש מצב שבאותו רגע שהנחת משהו (כמו מפתח), בהיסח דעת במקום כלשהו בבית, כבר כעבור רגע נוסף, אתה שוכח היכן שמת אותו. לשם הוספת סוף משעשע לסיפור, אביא דוגמא של שני אירועים שקרו לי, הכרוכים ב"נפלאות התבונה" של הגיל המבוגר.

יום אחד אני נכנס לחנות גדולה של מוצרים מיובאים מסין, שיש לה מרתף ושם גם יש סניף דואר של חבילות. נכנסתי לקנות תרמוס וראיתי שיש תור גדול מאוד בסניף הדואר. מצאתי את התרמוס שחיפשתי ועליתי למעלה וישר יצאתי לרכב שלי. אני בא להכניס את התרמוס לרכב ונזכר ששכחתי לעבור דרך הקופה (שנמצאת למעלה במפלס הרחוב) אז מיד חזרתי ושילמתי. אבל אחרי זה הבנתי מה קרה: בגלל שאנשים כל הזמן עולים למעלה מהמרתף עם החבילות שקיבלו בסניף הדואר, הקופאי חשב שמה שיש לי ביד זה חבילה שאספתי...

מקרה דומה קרה לי לפני כשנתיים אצל הספר. אחרי שהסתפרתי לבשתי את המעיל שלי ולקחתי שקית ניילון שהייתה ליד הכיסא עליו ישבתי ויצאתי לרכב. כעבור רגעים מספר, יצא אחרי בחור מהמספרה, שאמר שהשקית היא שלו וגם ידע מה יש בתוכה. מסתבר שבטעות חשבתי שנכנסתי למספרה עם שקית, של משהו שקניתי....