שמחתי מאוד על תוכניתה בערוץ 11, של עדי אשכנזי "הייתי מתה". וואו! כמה טוב שמדברים בתקשורת על חוויית סף מוות ועל גלגול נשמות והכול. אני נכנסתי לעניין הזה עוד בסוף שנות השישים, עם הופעת החוברת של מרגוט קלאוזנר: עולם המסתורין. באותה תקופה מאוד עניינו אותי המדע והקשבתי כל שבת לתוכנית הבוקר "עולם המדע". בחוברת הובאו הסברים מדעיים לתופעות מיסטיות שונות. על מהות הזמן והקיום הפיזי, שביסודו עומד הקיום הרוחני, כשהכול אנרגיה. אנרגיה אינה נוצרת יש מאין ולא הולכת לאיבוד. זהו כלל מדעי בסיסי.

באותו זמן הייתה לי דודה שהייתה מן מיסטיקנית כזאת. באתי אתה למרגוט קלאוזנר והיא הפתיעה אותה בזה שקראה בכף היד שלה, דברים שלא הייתה אמורה כלל לדעת. מה עוד, שהדודה הייתה עולה חדשה שלוש שנים בארץ, שלא ידעה כלל לקרוא עברית ולא יכלה לדעת דבר וחצי דבר על מרגוט (למעשה גם אני לא ידעתי שהיא בעלת אולפני הרצליה ועוד דברים).

מאוחר יותר, הייתי מרותק מתופעת אורי גלר, שבארץ טענו שהוא נוכל ובעולם התפרסם והתעשר מאוד... ישראל הייתה לא רק מדינה צרה, אלא גם צרת מוחין.

עם השנים התעניינתי מאוד במיסטיקה ובכל מה שקשור לזה. אבל לא חוויתי את הנושא, למרות שהייתי אצל מיסטיקנים רבים. עד שהגעתי לאישה בשם הילה, בחולון, שטענה שהיא מעבירה אנרגיות דרך אחותה שנפטרה. שכבתי אצלה במיטת הטיפולים כמה דקות ולא הבנתי מה היא עושה ומה אני עושה שם. עד שפתאום הרגשתי זרמים חזקים בכל הגוף ואיך שהעין השלישית, במצח פשוט נפתחת לי ומאפשרת תפיסה אנרגטית עצומה. נכנסתי ממש לטרנס חווייתי מעצים.

מאוחר יותר, כשהתחלתי לעבוד בהוצאת ספרים אור-עם, שהוציאה ספרי מיסטיקה, התעמקתי בנושא. עשיתי לי מנהג של קריאה מספרי מיסטיקה כל בוקר וניסיתי להיכנס למצב רוח של מחשבה חיובית ולהיפתח לכל עולם הרוח המיסתורי.

יום אחד פתאום, בתוך חלום, הייתה לי חוויה מיסטית עצומה, עם אנרגיות שלא יתוארו, שלא קיימות כלל על כדור הארץ. זה היה רגע מכונן בחיי והבנתי שזכיתי לטעום מכל הדברים שקראתי עליהם. בהמשך היו לי עוד כמה חוויות של התעלות הנשמה בזמן שינה והרגשתי שאני פשוט עובר לעולם אחר. יום אחד, בזמן חלום, נחשפתי לכוח הקונדליני שנמצא בבסיס עמוד השדרה והוא הפראנה, כוח החיים. פתאום הרגשתי שאני בעל כוחות עצומים, מה זה עצומים – כל היקום בידיים שלי. הרגשתי את הכוח הזה, שהוא מעבר לכל הסבר ומילים שאפשר להעלות על הדעת. כשהתעוררתי, הייתי בהלם: לא הבנתי היכן כל הכוח העצום הזה נעלם. מצאתי את עצמי כישות עלובה מאין כמוה, מוגבלת, מפוחדת, חלשה במידה שלא תאמן. כל זאת בהשוואה למה שהייתי לפני כמה שניות, בתוך החיזיון בחלום.

עם כל חוויה מיסטית שעברתי, הרגשתי שאי אפשר להעביר את המסר, מעולם הרוח, לעולם הפיזי. מה שנראה בעולם הרוח, כמשהו פלאי, לא ייאמן, הופך בעולם הפיזי, למשהו חסר ערך כמעט. זה מה שחסר לנו פה, ההתלהבות, ההבנה שהיקום הוא כה מופלא ומרתק! אנחנו שבויים בעולם הרגשות הפיזי, מתמכרים לחוויות של הניגודים, שקיימם בעולם הזה. עולם בו רק בזכות הניגודים הללו, אנו יכולים לממש את עצמי הפיזי. בו בזמן שאנו בעצם אנרגיה טהורה, נצחית, בלתי ניתנת להשמדה. בעולם הזה, אנו נדונים לכוחות השליליים, שנחוצים כדי שנכיר את הכוחות החיוביים. אין לנשמה שלנו מנוחה כלל. על כן, כל מי שעובר את חוויית סף המוות הקליני, כל כך מתלהב ורוצה לעבור הלאה, לעולם הבא...

העולם הפיזי שלנו, הולך ונהרס, בגלל שאנו לא מצליחים להיפתח לעולם הרוח. לא מצליחים להשליט את האהבה בחיינו, ומתמכרים לחוויות השליליות של העולם הפיזי, מבלי להכיר את הניגוד, החיובי, של כל דבר שלילי. הסוף שלנו להיות מושמדים, בידי אותן חוויות שליליות, מבלי להכיר בהן, כאשליה בלבד. המציאות הפיזית שלנו, היא מדומיינת ולמעשה לא קיים דבר, חוץ מאשר הנשמה הנצחית שלנו. כל השאר הן המצאות וחזיונות שווא. הפתגם: כל העולם הזה הוא גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל, הוא כל כך נכון! אנחנו שבויים באשליה של העולם הפיזי ומתעלמים מהארעיות שלו, היותו אפיזודה חולפת במסע הנשמה הנצחית. וכי מה יש בעולם הבא, עולם האמת, חוץ מאשר אמת. קביעה פשוטה, שלמעשה מכילה משהו, שאנו מסרבים לקבל בחיינו פה. חיים שמבוססים על שקר, על דמיון שווא ואשליות בלי סוף. כל הדברים השליליים הללו, שנחוצים לנו, כדי לחוות את החיים הפיזיים בעולם הזה.