בוקר טוב
יומני היקר
אני עצובה הבוקר
אבל מה זה עצב בשבילי זה צ'יפס
אם אני משווה לכל הבקרים העצובים שלי זה בוקר אחלה.
יהיה פיתרון , הרגשות הקשים יתתרככו וזה יקרה מאוד מהר ואני אשכח שהם היו
אז עד אז אני יכולה להניח ללהם , אני מצמצמת אותם כמה שיותר לא צריכה אותם . אין באמת סכנה. עכשיו בטוח לא. עכשיו אני מוגנת.
הסכנה תגיע בשישי וגם זה מאוד סביר שלא יקרה כלום
זה מאוד מאוד מאוד סביר
זה תמיד מה שקורה תמיד הכל בסדר בסוף
אני מפחדת וזה נורמלי והגיוני את לא צריכה לכעוס על עצמך על זה הפחד הוא איתך הרבה ואת מבינה אותו
הוא הגיוני ובמקום , יש לו גודל משלו , הוא 10 סמ מהקרקע והוא לא שם כדי לפגוע בי הוא רוצה לעזור
אני כבר גדולה ויודעת יותר טוב ממנו, אני אעזור לו
הרבה מים קרים בכוס גדולה
בננה
טופו פסטו
כרית לפרק כף היד
שיער אסוף
תקווה
שוקולד
מפתח
אהבה
עדות
תום סלי
עריכה
לא ממש עזר לי לכתוב אני עדיין מוטרדת ומרגישה רע
בא לי שתום יכתוב לי אז אני לא כותבת לו כלום כי קצת חפרתי לו אתמול
הוא לא אוהב שאני מתבכיינת
וזה טוב לי כי לפעמים אני מגזימה עם הרחמים העצמיים והוא לא מוכן להאכיל את המפלצת
אבל אני צריכה יחס בשעות קשות
והוא אוהב לישון צהרים
בתחלס אני צריכה להסתדר לבד
ולהתמקד במה אני עושה
כי אז אני סובייקט ולא אובייקט
אבל מה שאני עושה לא מסיח את דעתי מספיק ואני חוזרת למחשבות
שיכתוב לי כבר שונאת אותו
בא לי לבכות
אלון - ער״ן
אהבתי ״עצב זה צ׳יפס״
מה עושים עם צ׳יפס?
אוכלים קודם את החתיכות היפות, בדיוק בצבע שאוהבים
אחר כך אוכלים גם את הקטנות שקצת שרופות
וגם את אלו שיש בהן סימנים שחורים, אולי חותכים להן את החלק השחור
אבל בסוף לא נשאר שום דבר, הכל נאכל!
אותו דבר עם העצב,
מתמודדים עם המשקלים הגדולים
אחריהם קופצים להם כל מיני נושאים בינוניים
וממשיכים גם עם פרטים שסתם מפריעים להתרכז
ובכל מקרה, הכל קורה תוך כדי תנועה, תוך כדי ביצוע של מלא דברים אחרים, משימות, מחויבויות, גם כיפים.
ולא משנה אם נגמר או לא נגמר, הצ׳יפס או העצב,
מחר יהיה יום חדש!
ותמיד מותר לבכות - ואז להמשיך הלאה.