משהו לא בסדר.

משהו בי שבור.

בכל צעד אני שומע את החתיכות השבורות מטיילות בגופי. 

שמעתי את הסיפור הזה, ראיתי את הסרט. אני יודע איך זה נגמר. 

קירות הפחד ואזיקי הבושה שומרים את הכישלון האנושי הזה מלהתפרק.

אני מכרסם כל יום מחדש ביצר השימור העצמי. זה מפחיד אותי לדעת הוא יכול להפסיד.

אך הפנטזיות של ההרס עצמי עדיין מתנגנות ומנסות להחליף את המעט שנשאר ממני.