עם כל מה שקורה בשבועות האלה אני כל הזמן בלחץ, יורד הלילה אני לבד במקלט, כי כל השכנים כבר בסדר, אז הם לא יורדים לפה, ומי שכן היה פה נסעו מפה ולא בעיר, בלילה הכל רועד והמון בומים, שלמרות שבמקלט הצלילים מבחוץ נשמעים מאוד עמומים, לפעמים הבום הוא כל כך חזק שאני מרגישה שומעת אותו פה במקלט, וזה כל כך חזק שגם הדלתות הפלדה פה רועדות, רק אחרי תרופת הרגעה אני מתחילה קצת להרגע ולנסות להרדם, אבל לא תמיד זה עוזר.....

אאא כן שחכתי להזכיר שאני מאשקלון

אחרי כל בום אני מנסה לא להתייחס, נו כמו כולם... וזה לא עוזר.... יש תחושה של עקיצות באזור החזה..... אני מתחילה לעשות נשימות שלימדו אותי בחוסן..... 4 שניות לקחת אוויר ו 8 שניות להוציא כאילו לנפח בלון....... אכן זה טיפה עוזר.... לשניה....... אז בא עוד בום ושוב הכל מהתחלה ...... וזה לא רקטה.... זה צה''ל עובד ברצוע...... אני מבינה את זה..... אני שמה את הראש לנסות לישון..... ופה אני שומעת מסוק עובר וצליל עמום של ירי ורעש של רימונים..... המחשבות מוצפות מחשבות גרועות ליותר גרועות......כנראה בשבילי לא היה כדי לדעת את הזוועות שהיו ב7,10.....אני מרגיעה את עצמי שהנעילה המאולטרת שעשיתי למקלט היא בסדר.....ושוב מנסה לישון.......ואז מהלחץ אני מתחילה לנקוש בשיניים באופן לא רציונלי..... זה מעצבן אותי מאוד... אני שוב קמה ..... השניים קצת כואבות.... נו טוב.... שוב בומים.... אני במשא הרגעה עצמית שוב..ושוב.... טוב אני שוב מנסה להירדם..... מניחה את הראש... ופה עולה לי צרבת..... אני שוב קמה ... כבר בבכי כי התרופה לא עוזרת.... אני בלחץ, השיניים כואבות, ויש לי צרבת בגלל כל התרופות והלחץ........אחרי שאני לא יתפרק בבכי ואולי היתקשר לאיזה מוקד כדי לפרוק את זה.... זה יחזור שוב....אחרי בכי ממושך אני סחוטה ו סוף סוף בלי שום בעיה נרדמת.... איזה יופי של לילה