הצלחה.

מילה שתמיד מעוררת בי מחלוקת ויש לכך סיבה.

מצד אחד יש בה משהו מבטיחהרי  הצלחה היא הגעה ליעד כמו שלמדו אותנו , לא ?

מצד שני יש בה גם משהו חשוך. לא סתם במילה הזאת מסתתרת המילה "צל".

הצלחה היא לא תמיד עם אורות זוהרים כמו שאנו מצפים לה. כשאנו מצליחים אנו רוצים לאחוז בדבר עד כדי שהדבר מתחיל לכאוב לנו.

אם למשל הצלחתי לנגן בקונצרט באופן הרמוני וללא טעויות מן הסתם שאני ארצה להמשיך להיות במקום הזה- ללא טעויות , עם הרמוניה ותשבוחות .

הרצון להיות מושלם הוא הדבר שאנו מתמכרים אליו אחרי הצלחות רבות.

ההתמכרות יכולה להביא להרבה רעש ומאמץ מעל היכולת .

יחד עם זאת אפשר ללמוד להנות מהצלחות קטנות ולא לחכות בכליון עיניים להצלחות מסעירות ולהתחנן על נפשנו לקבלם .

לי למשל יש ספרון שקניתי במיוחד שכולו צהוב ושמח שבו אני כותבת את ההצלחות היום יומיות שלי .זה מאזן את הצורך והציפייה להגשמת חלומות גדולים.

אחרי ימים ארוכים אני יכולה להגיד שזה משתלם מאוד להכיר בהצלחות שלך ושהיום אני רואה אותן בתדירות גבוה יותר.

תכירו בהצלחות שלכם ואל תחכו להסתפק בתוצאות גדולות. ההצלחה היא אותה הצלחה במידה שונה אך המהות היא אותה המהות.