מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

להפסיק לעשן, למרות הכל

אחרי גמילה מסיגריות של 6 שנים, הגיע הזמן להיגמל מקנאביס

מאת מוג'ו
04/09/23 11:11
404 צפיות
ועכשיו - גמילה מקנאביס

מה הקשר? מה קנאביס עכשיו?

אז נלך קצת אחורה. יום לפני אוגוסט 27, 2018, עישנתי את הסיגריה האחרונה שלי. זה לא היה פשוט וזה תהליך לא קל (ראו פוסטים מוקדמים) אבל אחרי שש שנים אני יכול לומר כי נגמלתי מטבק ומסיגריות. אבל לא בדיוק.

למה אני זוכר אתהתאריך הזה כל כך? כי זה הוחלט ביחד עם ב' חברי הטוב שהוא מורה ואז זה היה היום האחרון לחופש הגדול. באופן סימבולי מדהים גם השנה, אוגוסט 27, 2023 יוצא יום ראשון של השבוע האחרון לחופש. את ההחלטה לקחתי כחודשיים לפני. כלומר החלטתי שאני מפסיק לצרוך קנאביס (בכל צורה ואופן) בתאריך הזה ומאד התחלתי בדימיון מודרך שאיך אני לא מעשן שאני יושב בגינה עם האישה, או עם חברים, איך אני לא מעשן ג'וינט שיוצאים לטיול וכו'.

היום אני 10 ימים בגמילה 😊. הסמיילי הזה בגלל שהגמילה היא לא פיסית (קנאביס אינו ממכר כמו ניקוטין או סמים אחרים) אלא מנטלית לחלוטין. אחרי 10 ימים אני יכול להגיד שהקושי העיקרי הייתה ההחלטה. לא לעשן זה קל.

כחולה טרשת נפוצה שסובל מכאבי ספאזם נרשם לי קנאביס כטיפול. לא שזה חדש לי. עישנתי ג'וינטים כל חיי. המרשם רק הפך את זה לחוקי ולזמין הרבה יותר. אז אחרי הגמילה מסיגריות לא עישנתי כלום ולא צרכתי ניקוטין או עשן שריפה בשום צורה. כשנרשם לי הקנאביס חשבתי לצרוך אותו בשמן כדי להימנע מעישון, אבל לצריכה בשמן יש מגרעות רבות כמו אי אפשר לדעת מתי ההשפעה תגיע, זה יכול להיות 10 דק' או שעה, וזה תמיד מפתיע אותך. אין יכולת לדעת מה המינון, 2 טיפות מזה לא אותו דבר כמו 2 טיפות מסוג שונה וההשפעה לא תמיד תואמת את הציפיות. עם ג'וינט כל אלה בטלים, ההשפעה מיידית והמינון נתון בידיך.

אז קניתי וופורייזר (מאייד) שזה לא בדיוק עישון אלא אידוי. כביכול פחות מזיק כי אין שריפה של חומר ואתה לא שואף עשן אלא אדים שיוצאים מחימום הקנאביס בחום לא ישיר. זה אכן היה טוב למשך כשנה אבל הגרון והריאות שלי לא אהבו את זה. הוושט נחרך וסבלתי מתחושת מחנק ומועקת נשימה באופן קבוע. 

אז ניסיתי גו'יינטים עם תחליף טבק - התוצאה דומה. הריאות נשרפות וזה לא טעים בלשון המעטה.

מה לעשות שבן אדם גילה את הטבק - כנראה הצמח היחיד שאפשר לעשן בהנאה. לא בריא בעליל, אבל טעים ומהנה ולא חורך את כלי הנשימה. אט אט, ועם הרבה "עזרה" מהחברים, התחלתי לעשן ג'וינטים "רגילים". אבל כבר נגמלתי כבר מהטבק ועישון של זה, אפילו בגו'ינט, עשה לי בחילה ותחושת גועל. לא יכולתי לעשן עם כולם כמו כולם. אז התחלתי להכין את הג'וינטים שלי שהיו מורכבים מ90% קנאביס ורק קמצוץ טבק רק כדי שזה ידלק יותר בקלות ויהיה יותר קל "למשוך" את השכטה.

זה היה טוב. מצד אחד צרכתי את הקנאביס שלי עם מינימום טבק ומינימום סיכון שאחזור להתמכר לטבק (ואכן לעולם לא חזרתי לזה, טבק עדיין מעורר בי גועל), ועם כל ההנאה שבדבר, זה היה יותר מידי.

יותר מידי THC שהתחיל לערפל לי את המוח, את המחשבות, את המוטיבציה. הרגשתי כבר שכל ג'וינט מחליש אותי יותר ויותר ובתקופה האחרונה, חודשים, הרגשתי כאילו אני חולה. כל הזמן. זה גרם לי לרחם על עצמי, הרי אני חולה. עשיתי לעצמי יותר מידי הנחות בעבודה ובכלל במחויבויות לחיים. זה פשוט היה יותר מידי אבל ההתמכרות הייתה חזקה. בחודשים האחרונים עישנתי יום יום, לפעמים יותר מג'יונט אחר, שלא נדבר על סופי שבוע. הייתי חושב על הג'יונט שאעשן אחרי העבודה, התחלתי לקחת ג'יונטים לעשן בחזרה מיום עבודה במשרד רחוק שיהיה לנסיעה (האמת שהיו לי הרבה הארות ותובנות מעניינות בסוטול הזה ואפילו הקלטתי את עצמי), עישנתי בבית ובחוץ, אפילו במסעדות ובתי קפה כי היום זה נפוץ ומקובל ולא-פלילי.

הקנאביס ניהל לנו את החיים. כן לנו. זוגתי שתחייה כמובן חזק בעיניין. 40 גר' כבר לא הספיק לנו. בימים האחרונים לפני חידוש המרשם שנותרו פירורים הלחץ היה גדול. לא פעם השלמנו עם קנייה מהסוחר רחוב שלנו בפי שתיים מהתשלום בבית מרקחת.

אפילו לפני ההתדרדרות הגדולה, בימים שעישנתי רק חצי ג'וינט או שלם שנעשו החלטות כמו לא לעשן בימי השבוע אלא רק חמישי-שישי וכל מיני שיטות וצורות למנן את זה לא החזיקו מעמד יותר מידי. אולי הייתי יכול להימנע מיום ראשון עד רביעי בערב, אבל שבוע אח"כ הסכר נפרץ שוב. נורא נחמד להצהיר "אני לא מעשן בימי השבוע" אבל זה לא מחזיק מעמד.

אז הצעד הבא היה להיגמל. להיגמל כי זה פשוט רע לי ומקצר לי את החיים. נכון שיש הרבה יתרונות וכמו כולם אני אוהב את תחושת ההרפיה של הגוף, את הסחרור הנעים הזה בראש, את הסוטול מעורר ההשראה, אבל זה נשחק מהר מאוד בשימוש המופרז והפך מהר למעייף, מטשטש, מחליש ומבאס.

הכי נורא זה המנצ'יס. זה פשוט משמין מאוד! שאתה מסטול תחתית הקיבה שלך לא קיימת (מה שנקרא "מסטול מהתחת" חחח) ואתה רק רוצה לזלול ולבלוס ולאכול את כל השטויות שיש. אין מעצורים לאכילה וזה נורא!!

אז כאמור, התחלתי בגמילה לפני 10 ימים וגם שילבתי דייאטת 16/8, אני אוכל רק מ14:00-22:00 ונמנע מהכל בשאר הזמן. עכשיו ללא מאנץ' זה פשוט וקל! כבר הורדתי המון (המשקל אומר שירדתי 8 קג' אבל זה נשמע לי מופרך, המשקל כנראה לא הכי דייקן, אבל הכרס והנפיחות בגוף ירדו מעט) ואני עדיין ממשיך כי שוב, זה קל להמנע מאוכל שאין מאנצ'יס.

 

זהו, נעדכן יותר מאוחר על התהליך. אם לא עדכנתי זה סימן שחזרתי לעשן וזה עצוב מאוד...

תגובות

נילי-בראון
08/09/23 14:00

בהצלחה מוג'ו ותודה על השיתוף. אכן תאריך סימבולי ונשמע שיש לך מוטיבציה ברורה לגבי מה אתה באמת רוצה ואפילו מדמיין את העתיד חופשי מההתמכרות - שזה תמיד עוזר. מאחלת לך ולבת זוגתך שנה טובה, מהנה ובריאה, שתרגישו טוב בגוף ובנפש ושלעולם לא תיפלו למחשבות שג'וינט אחד זה רעיון טוב. עצם המחשבה הזאת גורם לכמיהה, למלחמות פנימיות ולסבל. תזכור שכל הנאה וכל התמודדות בחיים תמיד תהיה יעילה יותר ללא התמכרות (מהסיבה הפשוטה שהתמכרות מוסיפה המון בעיות לחיים:)