מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמוניבלוגיםתהליך מייגעהכול ביחד גדול עליי מדי

27/08/23 1:47
246 צפיות

החיים האלה גדולים עליי מדי. אין לי דרך טובה להתמודד איתם.

אין לי כוחות להתמודד איתם.  אין לי כלים להתמודד איתם.

זה גדול עליי, ואני אפילו לא מצליחה לבכות.

כי אני בסדר. כי אני מתמודדת לבד. כמו תמיד.

ואני מתמודדת גרוע מסתבר. ואני לא בסדר מסתבר. וצריך לטפל בזה, מסתבר.

למה סיפרתי לו? לא רציתי לפתוח את הנושא, לא רציתי שזאת תהיה השיחה האחרונה שלנו ביחד, רגע לפני שאנחנו נפרדים שוב לשבועיים, והפעם גם בלי לדבר בטלפון.

אין לי כוח. אין לי. באמת שאין.

הוא ביקש שאבטיח לו שלא אפגע בעצמי. איך הבטחתי הבטחה כזאת? איך אני אעמוד בה?

אני מטומטמת. למה סיפרתי.

 

עדיף כבר לחשוב שאני לבד עם כל המצב הזה. לבד עוד הייתי מסתירה ומחייכת.

לבד אני לא צריכה להחזיק כוחות לא שלי. לבד אני לא מחויבת לשמור על עצמי.

רציתי לכתוב כל כך הרבה על כל מה שקרה וכל מה שדיברנו וכל מה שעלה.

 

 

אבל אין בי כוחות. 

אין

לי

כוח

תגובות

יאיר---ערן
27/08/23 7:50

את באמת מדהימה באופן שאת מממלת את עצמך. כאילו שאני בתוך הראש שלך בלי התיווך המלאכותי של הכתיבה והקריאה 

אבל כל זה לא ממש עוזר לך עם הקטע שהכל גדול עלייך 

ואולי התשובה נעוצה בטייטל? אם הכל גדול עלייך אז אולי לא חייבים 'הכל'? אולי רק חלק? אולי קצת ? 

את יודעת יותר ממני,מכולם

הדברים שבאמת מכבידים עליי אלה הדברים שאין לי איך להוריד אותם.

התקפי חרדה, המחשבות על האוכל עם עוד התקפי חרדה, וזוגיות עם חייל שרק עושה לי הרבה יותר רע כי אני ממש מתגעגעת אליו ואין לי איך להתמודד עם הפרידות האלה. אז אני מתמודדת בצורה שפוגעת בי.

m100
28/08/23 12:23

את מבינה שאת צריכה עזרה?

מה עם פסיכולוגית /קאוצרית /מטפלת באופן כלשהו?

משהי שתהיה שם בשבילך להתמודד עם כל הטירוף....

יש לי תרפיסטית אבל בדיוק חשבתי להפסיק ללכת אליה כי אני לא מצליחה לפתוח בפניה את הנושא הזה... וזה מלא כסף להורים שלי ואני לא אוהבת שהם משלמים לי וזה בכל מקרה לא עוזר.

רק ארוס שלי יודע על הכול... ומסכן זה היה אצלו בבית פשוט לא הצלחתי לנשום ולא הצלחתי לזוז והוא לא ידע מה לעשות...

ואני גם מרגישה לא נעים עם הקטע של האוכל יש לי רגשות אשמה מהר מדי, רצינו לאכול משהו טעים והמקום היה עמוס והיה מקום לשבת רק באמצע המסעדה ופשוט התחלתי לבכות מהלחץ והתחיל לי עוד התקף חרדה, אני בנאדם מתיש.

m100
31/08/23 22:10

את לא בנאדם מתיש ...את בנאדם מותש!!!!

נשמה ! תפני לפסיכולוגית טובה!!! 

אני בסדר, אני צריכה להתמודד לבד. אני כרגע כבר במצב שלא אכפת לי. לא רואה פתרון אחר פשוט מלסבול את זה לבד