לנוע ללא תזוזה
ולפעמים,
השריטות חרוטות כל כך עמוק בתוכך
והגוף מכל דבר קטן זועק
תעזרי לעצמך
תברחי
זה מפחיד
זה מסוכן
ואת הופכת הכל ב 180 מעלות
ועומדת איתנה
הגוף מודה לך
חזרת לנשום
הוא לא אוהב שינויים קיצוניים
הוא מפחד שוב להיפגע
והנפש הפצועה לא כל כך בטוחה
מצד אחד רוצה
מצד שני חוששת
איך אפשר להרגיש אושר שאף פעם לא הרגשת
איך אפשר להאמין ולסמוך כשאף פעם לא נתת אמון וסמכות לאף אחד
ויש מחיר בחיים להכל
לטוב ולרע וללא נורא
את משלמת מחיר כבד
על ההצלחות יותר מהכישלונות
הכישלון הוא מקום בטוח
הניצחון יכול להיעלם
את נאחזת חזק
בכל ניצחון קטן
אומרת לעצמך את יכולה
ועדין לא משחררת את עצמך
ולא לוקחת דבר כמובן מאליו
ממשיכה להילחם על כל מה שהשגת
שלא יברח
ותחזרי לבור השחור
שהחיים הובילו אותך
החיים,
האם אוכל פעם לחיות בשלום רוגע ושלווה לצד השריטות והטראומות שלי
בחיים,
האם פעם אשחרר אחיזה הוריד מנגנון ופשוט אחיה בשלום אם עצמי...
אני כאן עדין היום משיכה להיות היום
מתקשה לשחרר את אתמול
והמחר, המחר יבוא
עם הפחדים ועם התקווה הקטנטנה שמחזיקה אותי לחשוב לרגע שאולי זה יבוא....
