לפעמים אני יכתוב דברים באנגלית כי אני מדברת יותר אנגלית מעברית בדרך כלל אבל אני ינסה עברית כמה שיותר.

אז היום היום הולדת שלי, אבל אני עדיין במצב נפשי קשה and i'm really geting low, אף אחד לא יודע עדיין חוץ מחברה אחת אבל היא לא ממש יודעת הכל, רק את זה שבכללי יש לי דיכאון.
ישנתי כמעט 12 שעות בשביל שיהיה לי מספיק אנרגיה לעבור את היום עם חיוך מזויף ולא להתמוטט לפני שאני יהיה לבד באמבטיה.
אמבטיות תמיד עזרו לי כי אני יכולה פשוט לבכות את חיי ולא לדאוג שמישהו יכנס ויראה, הגוף והפנים כבר רטובים אז לא מרגישים את הדמעות זולגות אלא רק את הכאב יוצא החוצה, i can have a mental breakdown without thinking that someone will come in and see me like that, כשאני מסיימת את האמבטיה אני דואגת שהעיניים לא יהיו אדומות ואז אני פשוט יוצאת כאילו כלום לא קרה.
הרבה אנשים אמרו לי שלא בריא לשמור הכל בפנים, שזה יגרום לי להרגיש יותר טוב אם אני ידבר על זה, אבל מה אם אני לא מסוגלת? אני ממש לא מסוגלת לדבר על הרגשות שלי מול מישהו, אני לא מרגישה טוב אחר כך ובטח שלא יותר טוב, אני פשוט יכולה להעביר ימים ושבועות ורק לחשוב כל יום על "מה יקרה עכשיו? הם יספרו למישהו? הם שופטים אותי? אולי הם לא מבינים וחושבים שזה מטופש?" ואני פשוט מרגישה יותר רע.
זאת אחת הסיבות שאני רושמת כאן, אני כאילו מתעלמת מהעובדה שאנשים אשכרה קוראים את מה שאני רושמת, אני פשוט מרגישה שtני רושמת את זה לעצמי, סוגרת את המחשב וממשיכה ביום.
המשפחה המורחבת שלי מצד אבא מאוד שיפוטית, הם יעירו לך על דברים בפרצוף בלי מחשבה שנייה, אני מעמידה פנים שאני בסדר ופשוט צוחקת, הרבה פעמים שסבתא שלי ודודה שלי העירו לי על דברים, על שיער גוף, משקל, צורת הגוף שלי ועוד...
כמו שאמרתי בפוסט הקודם, מעולם לא היה לי בעיה עם האוכל למרות כל ההערות שקיבלתי בחיים, אני מניחה שזה דבר טוב כי זה בעיה אחת פחות.
אז אני יעדכן גם מחר בבוקר לגבי איך היה לי הערב כי כל המשפחה מגיעה בערב לבית שלנו לקפה ועוגה כמו כל שנה.
השנה לא רציתי אפילו שהמשפחה תגיע לחגוג כי לא רציתי את היום הולדת הזה, רציתי לעבור עוד יום בלי לזייף את המצב רוח יותר מבדרך כלל, אבל אני לא יכולה להגיד להורים שלי שאני לא רוצה לחגוג את היום הולדת, שלא בא לי אפילו שיגידו לי מזל טוב, רק רציתי לעבור את היום כרגיל, אבל אני לא יכולה להגיד להם את זה כי אז אני יצטרך להסביר ואני לא יכולה, אז אני פשוט ינסה לעבור את היום הזה.