לא יודעת איך החיים שלי התגלגלו ככה.
בטח עשיתי משהו איום ונורא בגלגול הקודם.

אז אחרי רצף של דברים רעים שקרו לי בתקופה האחרונה, הגיע עוד אחד: צריך לפנות את הדירה.
כן, משבר הדיור הגיע גם אלינו, והוא רציני. בא להרביץ.

תאמרו, מה הבעיה למצוא דירה אחרת?
או.
אז מעבר לעניין הכלכלי שהוא באסה אבל נתמודד איתו, כולנו באותה סירה וזה, גילינו ש..
כלום לא נגיש!!!
לא נגיש ברמה של כסא גלגלים לא עובר בפתח הדלת.
לא עובר במסדרון.
לא עובר כדי להכנס לשירותים/למקלחת.
לא עובר.
וזה לא שאני כזאת שמנה. אני לא. ממש ממש לא.
פשוט מסתבר שרובנו חיים במערות שצריך לזחול אליהן. או לא להיות יותר רחבים מ 50 ס"מ.

ואם כבר נמצא איזשהו בית שהוא נגיש, אז יש מדרגות בכניסה.
כבר שמעתי סיפורים על אנשים שנפלו או חלו והיה צריך לשבור בשבילם חצי בית.
או לסחוב אותם על הידיים.
אבל הם ממילא כבר לא יצאו מהבית ובסוף נפטרו או עברו למוסד, והנכדים שלהם משכירים את הנכס העאלק נגיש ומשופץ שלהם.
אה, יש כמה מדרגות בכניסה.
לא נורא. שמישהו ירים אותך. כנראה שנכים לא צריכים לנהל חיים עצמאיים.

משקוף ברוחב 80 ס"מ. מה כבר ביקשתי? אוף.