התחושות הרעות חזרו
״הפטרייה שלך חזרה״
אז כזה
זה מה שקורה כשלא מטפלים
בנפש
בלב
הכל פצוע ומדמם
שמה פלסטרים אבל זה לא עוזר
כבר לא יודעת מה הפיתרון
ואם בכלל יש אחד כזה
הדמעות שורפות ובחזה לוחץ
הלוואי שפתאום יקרה איזה נס
הכל כאוב והנשמה בוערת
כותבת עוד שורה במחברת
רוצה שזה יפסיק ולא עושה כלום
חוץ מלבכות עד שיעבור
סופרת עוד יום, עובר עוד שבוע
הכרית רטובה והסוף לא ידוע
אז מה יהיה אני שואלת
וכל יום שנגמר מוחקת עוד חלק
הנשמה שלי דוהה ומתפוררת
מתי כבר אשמח לתמיד ולא בערך
תמיד עושה רק חצי דרך
חולמת על עתיד ובינתיים מתייסרת
כמה ארוכה היא הדרך?
אין לי תשובות, רק שאלות ובכי
כאב שמשתלט ומשתק
״הכל בראש״ הם אומרים
אבל אף אחד לא יודע מה קורה בפנים
עוד דמעה נופלת, הכל כבר מטושטש
מתי כבר יבוא האחד
שיראה אותי
שיכבד
אני מרגישה לבד וזה לא מסתדר
מתי הפכתי למפלצת