אני לא מצליחה להתחבר לעצמי בזמן האחרון
בכל התקופה הזו שגדושה בדברים
אפשר לומר שחלקם אפילו טובים..למרות שהגיעו מתוך מקומות מאוד קשים,עדיין הם כנראה סוג של גדילה....

לא יודעת אם זו נקראת הפרעת אכילה
כמובן,היא תמיד שוכנת אצלי
אבל אני במצב כלכלי לא פשוט
יותר מדי דברים שקרו בבום אחד ולא הייתה לי שום הכנה מראש
משתדלת לעלות את ראשי מעל המים,לא לשקוע וגם לא לטבוע

אולי הפרעת האכילה חוגגת על זה?
מוצאת את עצמי שעות רבות שלא אוכלת
האם זה קשור לכסף או לא?
הרבה מאוד כן
זה לא פשוט
להיות ככה כנה,עם עצמי...הפרעת האכילה משרתת אצלי מקומות רבים כעת
אולי גם שוב זה המקום שקצת רוצה שוב פעם לא להרגיש,יותר מדי רגשות יותר מדי כאבים ויותר מדי הרבה דברים,הציפו אותי עד כדי מחנק,אך עדיין בלי יכולת לעצור ולהתבונן על זה,כי למי יש זמן בכלל?
שוב פעם,עסוקה בלשרוד....ולהתפתח במקומות מסויימים
אבל מאבקי השרידה האלו קשים
להחזיק את הכל בידיים מבלי שיברח דבר

אני יודעת שבסדר העדיפויות שלי אין את האוכל עבורי קודם כל,
היום זה קודם כל אוכל למיקה (הכלבה) ואחה"כ יש עוד דברים לפני...
ומבחינתי האוכל נשאר די בסוף,אם מסתכלים על זה מבחינה כלכלית
אני יודעת שאני מסוכנת לעצמי בקטע הזה
לא יודעת איך לפתור את זה
לפעמים מחזירה את עצמי לכך שאסור לי לא לתת לעצמי בקטע הזה,גם אם מאוד קשה...כי אחרת איך אצליח לשרוד עם הכל ועם כל הדברים שמתרחשים? מאיפה אגייס כוחות אם אגמור על עצמי פיזית?


מבלבל מאוד