בשישי האחרון עברתי טיפול שיננית לא נעים, אבל שרדתי... היא שמה לי בסוף פלאוריד. תמיד מרגיש לי קשר בין השיניים, הלסת לטרשת... המדקר שאני הולכת אליו כל יום שלישי, גם מאוד מכאיב באיזור הלסת, כי להבנתו זה מגיע לטפל במוח...
בערב הכנתי ארוחה לתפארת שישי למשפחה שלי ולאחר חיתוך האננס לקינוח (ושתילת כותרת העלים שלו באדמה, מומלץ) ועוד כמה דברים בעבודה מקטעת ליד השיש פתאום הרגשתי ממש לא יציבה, בן זוגי הביט בי בעיניים דואגות ואמר שייסים ופרשתי למיטה, נגמר אצלי התיאבון והגיע צמרמורת ובחילה.
השארתי אותם לאכול לבד. נכנסתי לסרט מפחיד, מה קורה לרגליים שלי? שתיתי הרבה והייתי צריכה הרבה להתרוקן ובקושי הצלחתי להגיע לשם, להוריד את המכנסיים, היו רגעים שהרגיש כאילו אין לי רגליים, גם התפספס. באמצע הלילה התחלתי לשלשל וכאב לי הראש, הלסת והנפש פחדה...
אחרי לילה הזוי בלי ממש שינה רצופה, קמתי עם קצת יותר כוח ברגליים, אבל עדיין עם הליכה מוזרה. בהמשך הקאתי, שילשתי ולא אכלתי כלום. פתאום קלטתי שאני עשור עם טרשת ואף פעם בתקופה הזו לפחות, לא הייתי ממש חולה. אחותי ובעלה באו לנסות לשכנע אותי ללכת למיון ולהתחיל שוב סטרואידים, כולם כל כך דואגים לי.
אמרתי שאם זה לא ישתפר אחשוב על זה, אבל שאני מאמינה שכשאתחזק אז הכל יסתדר.
היום אני ממשיכה לנוח, אבל מאוד חלשה. התכתבתי עם הנוירולוג המקסים, שביקש שאעקוב אחרי החום. היום אין לי חום. זה גם לא קורונה, אחרי 3 בדיקות שליליות.
פונה כאן לחכמת ההמונים
1) נכון שהגיוני שיהיה החמרה בתסמיני הטרשת (אצלי ההליכה) כשהגוף חלש ומתמודד עם וירוס (בטן)?
2) מישהו זוכר משהו שקרה לטרשת אחרי טיפול שיננית?
תודה ובריאות לכולנו