לכל אחד יש איזורי נוחות שאליהם הוא התרגל במהלך השנים- מבחירה או מתוך שגרה של מסלול החיים.. איזור הנוחות זה דבר דינמי ומשתנה וטיפ ממני- תמיד יקרו דברים טובים אם תצאו ממנו.

במהלך השנים הפרעות אכילה הפכו להיות איזור הנוחות שלי ונקודת התורפה שלי, משהו שקשה לי מאוד לחיות איתו ומצד שני לא רואה את החיים שלי בלעדיו. זה בדיוק מצב של איזור נוחות שמשפיע על אורח ואיכות החיים שלי לרעה. וזה ברור שרק דברים טובים יכולים לקרות אם רק אצא ממנו. ולצאת מאיזור הנוחות נשמע כל כך קלישאה לא ברורה ומסובכת.. ונכון, זה לא הדבר הכי פשוט בעולם, אבל זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לבן אדם.

איזור הנוחות יכול לבוא לידי ביטוי גם על ידי זה שפיתחתם לעצמכם הרגלים במהלך השנים שעכשיו קשה לכם להיפטר מהם. אני לדוגמה במשך שנים הייתי מארגנת ארוחות ומחשבת קלוריות שבועות קדימה, ומהרגע שהייתי מתעוררת עד הרגע שהייתי הולכת לישון הייתי חושבת ומחשבת את הקלוריות האלו, הייתי מבזבזת שעות על גבי שעות בשביל לחשב ולשקול מאכלים רנדומלים, והייתי חיה ונושמת את זה כי זה הפך להיות הדבר שהכי נוח לי לעשות, הרגלתי את עצמי במשך כל כך הרבה זמן לחשוב רק על דבר אחד עד שהמצב שלי ב״ברירת מחדל״ הפך ללספור קלוריות.

אני מאמינה שכל אחד שסובל מהפרעות אכילה ומבין את המשמעות של איזור הנוחות מגיע למסקנה שזה הפך להיות סוג של איזור נוח שרכשת לעצמך עם הזמן, ובין אם זה טוב או רע בשבילך קשה מאוד לטפל בזה. כמו כל התמכרות או הרגל.

תתחילו לצאת מאיזור הנוחות שלכם, לעבוד על ההרגלים שלכם, כי גם הרגלים של שנים יכולים להשתנות בתקופה קצרה מאוד. אבל תישארו עיקביים לגבי המטרות שלכם. יציאה מאיזור הנוחות לא קורת ברגע אחד. זה תהליך, ובמקרה של הפרעות אכילה זה מסע של החלמה, החלמה עמוקה שכוללת המון רחמנות וסלחנות כלפי עצמך.

יציאה מאיזור הנוחות בשלל תחומי החיים שלכם גם תוך כדי התהליך תוכל להועיל מאוד. תבחרו פחד ותתגברו עליו. תבחרו יום ותעשו משהו שלא עשיתם קודם. תהיו אקטיבים בחיים שלכם ותדאגו לעצמכם. החיים קצרים מדי בשביל להיות אפילו עוד יום אחד במלחמה עם עצמכם:)