מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

זאת אני.

מאת Coffee
29/01/22 21:35
282 צפיות
זוכרים אותי?

המון זמן לא כתבתי כאן בפורום.
לפחות ככה זה מרגיש.
מה עבר עלי בשבועות האחרונים?
המון.
המון.
המון.
יותר משפוסט אחד יכול להכיל.
נכנסתי לכאן כל יום.
פשוט הרגיש לי כל כך חסר טעם לכתוב.
ועכשיו למה אני עושה את זה?
אני לא יודעת. לא יודעת להסביר.
המון דברים שקורים לי אני לא יודעת להסביר.
לא יודעת להסביר למה אני מקיאה- אפילו שאני יודעת כמה שזה לא טוב ולאן זה יכול ללכת.
לא יודעת למה אני בוכה כמו ילדה בגלל ש"אין מים חמים למקלחת"
לא יודעת למה אני שומרת את המתכת הקומפקטית החדה- "סתם למקרה חירום שאצטרך". אני לא בנאדם שחותך- לפחות דבר אחד לא. אבל שיהיה לי לייתר בטחון.
לא יודעת למה אני יוצרת קשרים מסוכנים. ולא בוטחת בקשרים בונים.
מזיקה לעצמי בכל מיני דרכים.
כן. אולי אני אוהבת להסתכן. סוג של תחביב כזה. לראות עד איפה אני יכולה לשרוד. מתי אני בסוף ימות מזה. מה יקרה אם אמשיך להיות בסכנה. והאם אצא מזה בשלום....
אוהבת להעמיד את עצמי מול הסכנה להסתכל לה בעיניה הרושפות ולצרוח: "תכסחי אותי! בואי נראה כמה את יכולה". 
ואולי זה סתם סקרנות. לא מפחיד אותי או מאיים. אולי סתם אדישות. אבל מה שבטוח- יש לי צורך להפגע.
זה נותן לי הרגשה טובה להיות בסכנה? לא ולא. אבל זה דפוס שחוזר על עצמו בלי שאוכל לעצור. או להסביר.

ודווקא התקופה הזו ממש ממש ממש עמוסה לי. אני מחזיקה את הראש חזק מעל המים ואומרת:
"עוד טיפה. עוד טיפה. עוד טיפה. תעברי את התקופה הזו. תנשמי חזק.
תסחבי עוד טיפונת. יש לך רק עוד קצת זמן, אח"כ אחרי זה- תתרסקי. עוד כמה שבועות. לא עכשיו."
כי עכשיו אסור לי להתפרק. עכשיו אני צריכה להיות חזקה.
אבל עוד כמה שבועות, עוד קצת- אני אתן לעצמי לשקוע.

אז זהו. אני כותבת כדי לבדוק האם באמת אני עוד חיה.
אני כותבת כדי להבהיר לכולם שאני עוד כאן.
אם במקרה שכחתם שנפלה כאן טעות פעם.

תגובות

חמנית-מצויה
29/01/22 22:00

בס"ד

היי אהובה.

את יודע, קראתי אותך והרגשתי שאני קוראת את עצמי.

הרבה מאוד דברים שכנראה אין לי אומץ לכתוב, על החיים שלי ועל התחושות...

אבל את צודקת, כל הכאב, הסבל "הטירוף" הוא התמכרות.

כי כשטוב, אי אפשר לשרוד.

איך שורדים שטוב?

איך אפשר לחיות בלי שכואב? בלי להיפגע?

איך אפשר להתעורר ולא להרגיש מעמסה? 

אני כבר לא זוכרת איך חיים בלי כל זה... איך חיים בלי לסבול ובלי לחשוב לוותר.

והנזק העצמי..... הוא כל כך מזין וזה דיי מטורף.

מה אני אגיד לך, כנראה שהתמכרות כמו כל התמכרות צורכת בסוף גמילה.

תמיד כיף לשמוע ממך.

חמנית מצויה🌻

Coffee
29/01/22 22:11

"והנזק העצמי..... הוא כל כך מזין וזה דיי מטורף."

כן...

זה כמו לתת לעצמי להרגיש חזק את הסכנה. כדי להרגיש. לפחות להרגיש.

להכנס למקומות מסוכנים כדי להרגיש את זה חזק.
 

תותי......🌸❤🌸

איך אני יכולה לשכוח אותך? באמת חשבתי והתגעגעתי ואני שמחה לשמוע שאת איתנו live and kicking

מצטערת שככה מרגיש לך ולא אחרת, מקווה שתמצאי את הכוחות להתחזק, שיתרחשו לך חוויות טובות ומחזקות.

אוהבת אותך ❤

 

Coffee
29/01/22 22:16

תודה שרי❤ אוהבת אותך גם. מאוד.

כן: "live and kicking" בדיוק. בעיקר בועטת.

תאמת- אני לא מרגישה חלשה עכשיו. סוג של התרחקתי מהנקודה של הנזקקת.

כלומר- "לא צריכה אף אחד. אני עומדת וחזקה.תראו אותי מרשימה ולא תראו אותי נופלת"

וגם, באמת הולכים להסריט אותי למשהו שהולך לתת לי הרבה מאוד כבוד. וזה די מוצא חן בעיניי.

אבל לכן אני לא מבינה מאיפה מגיע המקום הזה שצריך להפגע, להנזק....

אני שמחה שאת לא מרגישה חלשה. אבל -לא צריכה אף אחד - זה להתרחק לקיצוניות השנייה. עדיף למצוא מקום בטוח יותר באמצע, את לא חושבת? אני מבינה שזה לא משהו בשליטה.

הולכים להסריט אותך למשהו? וואוו!!! איזה יופי!! שמחה בשבילך. משהו מעצים, מרגש, מקווה שיעשה לך טוב.

מאיפה מגיע המקום של צריך להיפגע? אולי זה כוחו של הרגל? הרגל לא טוב, אבל לא קל לשנות הרגלים. זה משהו שדורש עבודה עצמית, מחשבה, כיוון של אנרגיות.

מאוד רוצה שיקרו לך דברים טובים שיחדרו לך פנימה ❤

Coffee
29/01/22 23:05

וואוו את אומרת אומרת בדיוק מה שהמטפלת שלי אמרה. רק במילים אחרות.

היא טוענת שאין דבר רע בלהיות נזקקת (רק שחייבים להזהר עם מי). ולמה זה טוב לא להצטרך אף אחד.

יש לי המון סיבות למה זה טוב לא להצטרך אף אחד. המרכזית- אם לא צריכים אף אחד, אז לא תלויים באף אחד, לא נפגעים, לא מרגישים, פשוט מסתדרים לבד. אבל נכון- אז מגיע הטענה הניצחת: "ומרגישים טוב כשלא "צריכים" אף אחד?" אז זהו שלא. כי מרגישים מאוד מאוד לבד.

כןןן. זה משהו שבאמת מאוד משמח אותי. כי זה גם משהו שקשור להצלחה אישית שלי במשהו, וזה יתפרסם.

וואוו ממש הייתי רוצה לספר לך יותר:) את לא יודעת כמה. אבל אני נוראאא פוחדת שיזהו אותי אח"כ... גם ככה מרגישה שאפשר לזהות אותי ממה שאמרתי. וזה פחד שלי. חחח.

 

את מתוקה... 😊 בקשר ללא להיזקק לאף אחד כדי לא להיפגע, זה בדיוק כמו שאמרת, זה טוב לא להיפגע, אבל השאלה באיזה מחיר.

יש לי חברות טובות ואחת הכי טובה. זה נותן לי המון כוח ותחושת קירבה טובה. זה לא אומר שלא היו לי אכזבות במהלך השנים עם חברות אחרות, שנאלצתי לנתק קשר בגלל סיבות שונות שפגעו בי או לא התאימו לי.

עדיין, למרות שנפגעתי, שווה לי ועדיף על להיות בלי קשרים. כנ"ל ביחס לזוגיות. הרווח שיש לנו מקשר קרוב הוא עצום.

אני מאוד שמחה שתהיה לך הצלחה, זה דבר מחזק, מעודד ומרים, פשוט נפלא!!! 🍷💝

Coffee
30/01/22 10:51

אז זהו... זה בעיה.

אני צריכה ללמוד לבטוח ולהתקרב.

גם האנשים שנמצאים בחיי- כלפי חוץ אולי נראה שבטח שיש לי קרבה וחברות (חברות שם עצם מופשט)

אבל תמיד יש את המחיצה הזו שאני בונה. שאי אפשר לשחרר עד הסוף. שזה מסוכן מידי וכואב.

וגם תמיד מגיעה הנקודה שאני מרגישה שאין לי כלום. שאף אחד לא באמת שם בשבילי.

ואז אני בורחת ל"אני לא צריכה אף אחד. הכי טוב להצליח לבד ולהראות לכולם למה אני מסוגלת. בלעדיהם."

בעיה....

וגם הפעם- ה"הצלחה" שהייתה לי- זה סוג של "הוכחה" שבאמת עדיף לא להצטרך אף אחד. ועדיף להשקיע בדברים שמניבים פירות. להאחז חזק במשהו שיתן לי בטחון בעצמי. ועל זה אני בעצם בונה את כל הדימוי העצמי שלי... לא טוב.

ועד הטיפול הייתי מנותקת כל כך, שאפילו לא ידעתי להסביר מה שאני אומרת לך עכשיו...

אמממ... אז הנה משהו חיובי, עכשיו, אחרי הטיפול, את כבר יודעת להסביר מה שאמרת עכשיו וזו התקדמות.

להבין מה קורה לך ואיפה את נמצאת ומה דפוס ההתנהגות שלך זו התחלה טובה 💛

Coffee
01/02/22 9:03

בדגש על ההתחלה🙄

מתי יהיה סוף...? אם בכלל.

כדי שיהיה סוף, חייבת להיות התחלה...😊 ואני בכלל חושבת שאנחנו בתהליך התפתחות מתמיד.

Jane-Smith
31/01/22 23:20

ושוב אני קוראת ומוצאת את עצמי מבינה הכל כל כך טוב.

באמת הרבה זמן לא כתבת,

חיפשתי אותך.

גם את הלא להזדקק שאת ושרי דיברתם.... מאוד מוכר.. למרות שאני גם מכירה את המשפט שזו לא חולשה והכל אבל זה לא מתיישב לי על ההגיון. אני יכולה להגיד את זה לאחרים, כי לאחרים באמת מותר.

וטוב לקרוא על זה שהולכים להסריט אותך ואת אוהבת את זה.. נשמע מאוד טוב. בהצלחה ותהני..

Coffee
01/02/22 9:07

נכון. זה בדיוק כמו שאת אומרת.

את באמת מבינה מה זה.

המשפטים- שזה לא חולשה וזה בסדר. זה משפטים מצוינים ונכונים- אבל לאנשים אחרים.

כי הזדקקות זה דבר פגיע מאוד. ונכון שאז יגידו שמותר להיות פגיעים וכו. אבל עם שריון יש יותר הגנה ובטחון.

כן:) מקווההה... זה משהו נורא קצר אבל ממש משמעותי לי.

תודה לך❤

פרפרונית
01/02/22 0:11

חברה יקרה היית חסרה לי ותהיתי מה קורה איתך!

כל אחד זקוק לאהבה.. לפעמים יש משהו באיך שאת תופסת את עצמך שזה גורם לך להרגיש כאילו ההרס העצמי הזה הוא טוב וכאילו זה מגיע לך

כשבעצם את צריכה חיבוק עוטף ואוהב.. שאומר לך שאת מושלמת כמו שאת.. ושמגיעה לך אהבה..

אני שמחה שיסריטו אותך זה נשמע מעניין

הופעתי גם כמה פעמים בטלוויזיה גם עשו עליי כתבה לא מזמן וזה באמת מרגיש מוזר לעמוד מאחורי המצלמה וזה לא כמו שמדמיינים

מקווה שיהיה בסדר ותהי חזקה אני גאה בך על הדרך שאת עושה ואת מחזיקה את עצמך עם הראש מעל המים אנחנו פה לצידך אוהבים ורוצים לשמוע בשלומך ❤

Coffee
01/02/22 9:21

יש לי שאלה, בעקבות מה שאמרת על החיבוק, וגם שסתם באופן כללי התרשמתי שיש לך משפחה ממש מדהימה,

זה כתוב בתגובה אליך פרפרונית אבל זה מופנה לכולם,

ושרי מעניין אותי מה לך יש להגיד על זה,

במשפחות "רגילות" זה דבר נורמלי שהורה מחבק בטבעיות ילדה גדולה (בחורה)? ולהיפך?

או שיש איזשהו גיל שזה כבר לא בא בטבעי? ומה הוא הגיל הזה?

 

זה לא הפעם הראשונה שמסריטים אותי... זה באמת הרגשה אממ הייתי אומרת משכרת. (אגב זה גם היה סוג של בריחה שלי), אבל הפעם בשונה מפעמים אחרות- אני מגלמת את הדמות של עצמי. בשם המלא שלי ועם כל הפרטים האישיים. אבל יותר מכל פעם אחרת למה זה יותר מרגש אותי- זה בגלל שזה בעקבות השקעה במשהו שעכשיו מחזיר לי תמורה. אז אולי אפשר לקרא לזה גם סיפוק.

תודה לך❤

פרפרונית
01/02/22 12:11

זה לגיטימי שיחבקו בכל גיל שהוא ושכל צד יזום את זה

אין גיל לחיבוק..

את אומרת מסריטים הכוונה שהיית שחקנית או שזה לכתבות דוקו כאלה? נשמע מעניין

שמחה שאת נהנית מזה

Coffee
01/02/22 13:16

שחקתי בכמה דברים קטנים. כשהייתי יותר בקטע של זה.

עכשיו אני יותר מתמקדת בדברים אחרים.

לא. ועכשיו זה לא קשור לכתבות דוקו, וגם לא קשור לשום דבר ששיחקתי בו בעבר.

זה סוג האממ שמה שהצלחתי בו הוא חצי פרסומת למשהו שקשור לזה, לכן שווה להם להסריט כי זה סוג של פרסומת בשבילם. ואותי זה משמח- כי נחמד שההצלחה שלי בתחום הספציפי מהווה משהו ראוי לפרסום. משהו שמי שמסריט כביכול רוצה להראות כדי לפרסם את מה שהם מייצגים בצורה הכי מרשימה. זה משהו נורא קצר. לא סרט או משהו. אפילו לא כתבה.

חחח ההסבר שלי קצת עילג😅

Jane-Smith
02/02/22 12:54

"במשפחות "רגילות" זה דבר נורמלי שהורה מחבק בטבעיות ילדה גדולה (בחורה)? ולהיפך?

או שיש איזשהו גיל שזה כבר לא בא בטבעי? ומה הוא הגיל הזה?"

 

אני לא יודעת האמת, כי אני לא מחבקת אף אחד בכלל אז..

אבל נשמע לי הגיוני שכן.

היי תותי 🌺

שאלת שאלה מעניינת:

במשפחות "רגילות" זה דבר נורמלי שהורה מחבק בטבעיות ילדה גדולה (בחורה)? ולהיפך?

אז אני יכולה לומר שאין נכון ולא נכון. בכללי, חיבוק זה דבר חיובי שעושה טוב ונפלא שזה מתרחש במשפחה, גם בין הורה לילד גדול, אחים ואחיות, בני דודים וכו'.

אממה, אם זה קורה או לא מאוד תלוי בטיפוס. יכולה לספר לך שאבא שלי הוא לא מהמחבקים, אימא שלי כן הייתה. אני כן מחבקת את הילדים שלי גם כשגדולים, אבל זה תלוי גם בילד. יש כאלו יותר סגורים שנרתעים ויש יותר פתוחים וחמימים.

Coffee
03/02/22 22:43

תודה שרי וג'יין.❤

הרבה חומר למחשבה.