הי יקרה,

כל כך מבין לליבך.

מניסיון אישי אני יכול לומר שציפרלקס לפי הנחיית פסיכיאטר פשוט הפך לי את החיים לטובה.

מציע שתפני לעזרה מקצועית. זו לא גזירת גורל לחיות ככה. בתוך אותו חדר את יכולה שלא להזיז אף רהיט והכל יישאר כפי שהוא אבל אם רק יידלק האור החדר הזה ייראה וירגיש אחרת לגמרי.

עזרה מקצועית תעזור לך להדליק את האור בחייך.

בהצלחה רבה.

גם, מזדהה ממש... ויש כל כך הרבה דברים לעשות אבל לא מרגישה רצון לעשות אף אחד מהם וזה אפילו יותר מתסכל...

אולי תעשי רשימה של דברים שאת רוצה לעשות, אך ורק לעצמך, רק כי באלך אותם, ולא כי צריך ( ודווקא כי לא צריך). דברים פשוטים של פינוק עצמי, וכל איזה יומיים תבחרי למלא משהו אחד מהרשימה הזאת. תנסי להפוך את העייפות הזאת לנחת, למשהו מבחירה♥️

כי הקושי שלך הוא אמיתי, ויותר ממותר לך לנוח ולקחת את הזמן הזה בשבילך

את שואלת אם זה דיכאון? אולי. אולי זו הפרעת האכילה שמלווה בדיכאון ואולי הפוך. לשאלה הזו ניתן לענות לאחר אבחון מקצועי ולא בפורום הזה. עם זאת, נשמע שאת בקושי, שהחוויה שלך היא של כאב ורגשות שכמו עצב ואת אומרת שאין לך על מה. אולי הרגש פשוט בא וכפי שבא כך גם ילך ואולי כפי שאת כותבת ישאר בלופ. נשמע לי שיש לך יכולת התבוננות טובה על החויה הפנימית שלך ואת יכולה לחלוטין להיתרם הטיפול פסיכותרפיה ואכן אולי גם טיפול תרופתי כפי שהציעו לך פה בתגובות. ואפ יורשה לי להציע, אולי גם לשנות את הכינוי שלך? מstupid לשם יותר נעים ומחמם לב- עבורך. למילים יש כח. מקוה שתמצאי מזור והקלה בדבריי ובתגובות האחרות פה. תמשיכי לשתף 🙏🏽🦋🙏🏽