נמאס לי
אני סובל כל הזמן מדכדוך ועצבנות
אני כועס על העולם ועל היום שבו נולדתי... אני בן 19 ואני רוב הזמן סובל ובודד.. סך הכל בן אדם טוב וסקרן, שקט, מופנם, לפעמים מרגיש לא מובן וקצת חי בתוך הראש שלי.
אני מסיים בקרוב לימודים י"ג- י"ד וחוץ מאנשים חדשים שהכרתי, די סבלתי. אין לי מושג איך אני מתגייס במצב כזה.
בחודשים האחרונים החיים שלי הפכו לגיהנום.
אני מתמודד עם לא מעט דברים אישיים שמעסיקים אותי ביומיום, בין היתר דיכאון בתפקוד גבוה, חרדות ולבטים בנוגע לעתיד, למיניות שלי ויחסים.
בא לי להיות רק עם עצמי ואני מרים את עצמי בכוח כל פעם מחדש... אם לא אני אף אחד לא יעזור לי והתובנה הזאת מאוד קשה.
אני עושה שיחות עם פסיכולוגית בזום פעם בשבוע אבל גם הפסיכולוג הכי יקר לא יכול לעזור לבן אדם שכבר שונא את החיים שלו.
אני רק מעמיד פנים שאני בסדר, אני לא באמת בסדר. בא לי להיות במיטה לבד ושיעזבו אותי בשקט.
אני לפעמים חושב שהיתי מעדיף בכלל לא להיוולד מאשר לחיות חיים כאלה, כל החיים שלי היו בדידות, שיעמום מוחלט, רק לימודים, לחצים, דיכאונות, סבל, שום דבר שמחייה אותי. ובמיוחד בשנתיים האחרונות ובתקופה האחרונה מרגיש שאין בשביל מה לקום בכלל מהמיטה. אני שונא את עצמי ואין לי סבלנות לאנשים שסביבי הם מעצבנים אותי.
אני שונא את החיים שלי פשוט, הלוואי שהם לא היו שלי
שרי מתנדבת ער"ן
היי עומר,
נשמע לי שמאוד קשה לך כפי שאתה מתאר. שונא את עצמך, לא רוצה לקום מהמיטה, כל החיים שיעמום ודיכאונות? אני מצטערת שככה אתה סובל.
העמדת הפנים שהכל בסדר גובה מחיר וזה לא עושה אותך יותר מאושר.
יש לך פגישה שבועית עם פסיכולוגית. דיברת איתה על כל מה שתיארת כאן? מה היא אומרת? האם ניסית גם טיפול תרופתי? הרבה פעמים זה מאוד משפר.
אתה יכול גם לפנות לצ'אט שלנו לשיחה אישית עם מתנדב.ת
עומר30
תודה רבה
חמנית מצויה
בס"ד
היי עומר היקר.
מקצרת במילים כי עוד מעט נכנסת שבת ולא יכולתי להתעלם.
-
זה שאתה מרים את עצמך בכל פעם מחדש, זה לא מובן מאליו.
זה צריך קצת לעודד אותך, שהיאוש לא השתלט על המצב.
כי אתה כן פועל וברוך ה' אתה גם לא מוותר.
וזאת נקדות זכות מאוד מאוד גדולה שיש לך שאתה צריך לזכור ולהזכיר לעצמך, בכל רגע שקשה.
אתה צודק, אנחנו לא בוחרים לאיזה בית להיוולד (מבחינה דתית יש על זה חילוקי דעות ;), אבל אנחנו לא בוחרים, זאת החבילה של הבית, זאת החבילה של החיים.
תוכנית/מזל/ גורל, כל אחד קורה לזה בשם אחר.
אבל משהו אחד בטוח: "אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני?"
אתה עמוד התווך של עצמך, אתה בסיס הבניין ותראה איזה חזק אתה! תראה איזה התמודדת ואיזה יכולת לקום ולדבר עם פסיכולוג, לקום בכל בוקר ולהמשיך את היום.
אני מאחלת לך, שהשקט והטוב יגיע בקרוב.
מגיע לך שיהיה לך טוב.
מגיע לכולנו.
ותזכור, הכל צפוי והרשות נתונה.
יש לנו את הבחירה ואת היכולת לשנות דברים,
האם זה פשוט? חד משמעית לא.
האם הזה אפשרי? כן.
זה החבילה שהגענו איתה, אבל היא ניתנת לשינוי.
עם הרבה דם, יזע ודמעות.
אבל זה אפשרי.
שתהיה שבת שלום!💫
חמנית מצויה🌻