מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

תזונה, סוכרת ומה שביניהם

מהמזון או מבית המרקחת?

11/01/22 8:38
860 צפיות
וויטמינים ומינרלים

ויטמינים ומינרלים בעלי משמעות קריטית לגוף האדם. רובם מעורבים בתהליכים ביולוגיים חשובים בגוף והכרחיים לשמירה על תקינות מערכות שונות.

 

בני האדם, בשונה מרוב החיות והצמחים, לא מסוגלים לייצר את הוויטמינים הנדרשים להם בכוחות עצמם ולכן קיים הצורך לספקם במסגרת התזונה היומיומית.

 

וויטמין C למשל, מאוד מעניין- בני אדם וקופים, אינם מסוגלים לייצר וויטמין C באופן טבעי, בעוד שרוב בעלי החוליות מסוגלים. אפילו כלבים וחתולים יכולים לייצרו והכל הודות לקיומו של גן האחראי על ייצורו.

הגן הנ"ל קיים בבני האדם, רק שאיפשהו במהלך האבולוציה, ביטוי הגן פסק.

 

ההשערה לסיבה שאיבדנו את היכולת לייצר וויטמין כה חיוני, היא שרוב התזונה של הפרימטים אשר מתבססת על הצומח, עשירה בוויטמין C עד שיכולת היצור הפכה בלתי הכרחית וביטוי הגן ירד משמעותית.

 

פרימטים צורכים כמויות רבות של סיבים, וויטמינים ומינרלים מידי יום. למעשה, קוף ממוצע השוקל כ- 7 ק"ג, צורך כ-600 מג של ויטמין C מדי יום, יותר מפי 7 מהכמות היומית המומלצת לצריכה בבני אדם!

 

כמה וויטמינים אנו באמת צריכים?

ממשלות ארה"ב וקנדה יצרו יחד פאנלים שיבחנו את מה שנקרא "המינון היומי המומלץ" אשר היום משמשים לכתיבת הערך התזונתי בגב אריזות המזון.

התהליך החל עוד בשנות ה-40 במלחמת העולם השנייה כאשר המאמץ היה למצוא את הכמות היומית המומלצת לחיילים עבור מצב לחימה אופטימלי. בזמנו, מניעה של מחלות חסר היו עניין של ביטחון לאומי.

על מנת לוודא שאכן אנו מקבלים מספיק לכל וויטמין ומינרל קיים גבול עליון וגבול תחתון.

 

הRDA- הכמות היומית המומלצת, מבוסס על מינון יומי אשר מונע מחלות חסר בקרב כ- 98% מהאוכלוסיה.

אגב, כאשר אנו קוראים בגב האריזה "אחוז מסך הצריכה היומית המומלצת" של וויטמין מסוים הוא נגזר ממושג זה.

 

חושבים שאדם ממוצע יכול להגיע לכמות המתאימה רק מהמזון?

במידה והצריכה היומית מתבססת על תזונה מאוזנת הכוללת פירות, ירקות, מוצרי חלב ומוצרי חלבון מהחי ומהצומח, בהחלט ניתן לשער שכן.

ומה לגביי תיסוף?

כיום, למטרות שיווק בעיקר, חברות מזון שונות מעשירות מוצרי מדף שונים לדוגמת חטיפים, קמחים ודגני בוקר. בחלק מהמקרים המוצרים אכן יעילים, לדוגמת לחם דגנים מלא המועשר בוויטמיני B, אך בחלק מהמקרים מוצרים אלו לא יכולים להשתוות לערכים התזונתיים אשר תוכלו לקבל מאכילת הירק או הפרי עצמו, שכן האחרונים, מכילים נוגדי חמצון וסיבים שלרוב לא יתוסף למזון המועשר. (או דגני בוקר אשר מגיעים עם תוספת סוכר גבוהה).

 

האם הירקות והפירות מספיקים?

בימינו, קיימים תהליכי השבחה שונים בירקות ופירות, אשר מתרכזים בעיקר בכמות היבול. מכאן, תכולת המים עולה על חשבון הוויטמינים- אשר פוחתים בכ-10-30 אחוז.

 

עם זאת, מזונות שעשירים בנוטריינטים חיוניים, אפילו אם הערכים התזונתיים יורדים מעט, הם עדיין אופציה טובה על פני מזון מעובד ומתועש, בייחוד בזכות העובדה כי קיימות שיטות בישול שונות ושילובי מזון אשר בהחלט יכולים לסייע בהפקת התועלת המירבית מצריכתם.

 

למשל:

• בישול הבשר/עוף/דג מרכז את החלבון והמינרלים שבו.

• ויטמינים מסיסים במים כמו C ו-B יכולים ללכת לאיבוד בבישול ולכן, אידוי, אפיה או צליה עדיפות עבורם.

• ויטמין A, בטא קרוטן יכול לעלות בכ-27 אחוזים בעת הבישול כתוצאה מפעולת החימום ואף תוספת שמן יכולה להועיל לזמינותו כמו גם לוויטמינים מסיסי שומן אחרים כגון D,E,K.

• ויטמין C שבפירות והירקות, יכול לסייע בספיגת הברזל שבבשר.

 

ומה לגביי תוסף וויטמין?

חשוב להכיר בעובדה שלא מדובר בתרופה.

מדובר במוצר שמטרתו הן לבסוף רווחיות בעיקר. תעשיית תוספי המזון הגלובלית מוערכת בכ-68 מיליארד דולרים, כאשר וויטמינים לבדם שווים 8.5 מיליארד דולר בארה"ב !!!

ויטמינים יכולים להגיע כטבלייה יבשה או להיות מומסים בשמן ומעוצבים בצורת כדורי ג'ל רכים במידה ומסיסים בשומן (K,E,D,A) כאשר החומרים ליצור מגיעים בעיקר מהסביבה:

ויטמין A וE- מגיע מכבד של דג הקוד, המגיע מאלסקה, גרינלנד ואיסלנד, ויטמין C מבודד מצמח האלוורה, ויטמין D מבודד מ"לנולין", הקיים בצמר של כל יונק צמרירי ושומני.

 

ומה אם חסר? איך יודעים שחסר?

"תיאוריית הטריאז של איימס" טוענת שבמקרי חסר, הגוף מקצה את הקיים לתפקודים חיוניים לצורך הישרדות לטווח הקצר, ולא לתפקודים הקשורים לבריאות בטווח הארוך.

מחקר המתמקד בוויטמין K אשר חיוני לקרישיות הדם, מדגים זאת-

חלבונים הנקשרים לוויטמין נקשרים גם לסידן. מכאן, הוויטמין חיוני גם למניעת הסתיידות והתקשות העורקים.

מה קורה אם לא נספק מספיק ויטמין K? הוא מופנה לחלבונים האחראיים לקרישת הדם אבל לא לחלבונים המגינים מהסתיידות או התקשות עורקים. מאין צורך הישרדותי שכן קרישיות הדם קריטית יותר.

 

לא תמיד ניתן להבחין בחסרים ולעיתים נזקי החסר, כמו פגיעה ב-DNA יכולים להוביל למחלות קשות.

כמובן שאם אתם חשים ברע, תמיד חשוב לפנות לרופא ולברר את הסיבה. אבל אם אין שום סיבה מוצדקת אז לפני שאתם ממהרים לרכוש תוסף חדש ולהרגיש כל כך טוב עם הקניה החכמה, עשו בדק בית ושלבו את הוויטמינים והמינרלים מהתזונה.

חשבו מה חסר לכם בתזונה היומיומית.

 

האם אתם צורכים מספיק פירות וירקות? כמה זה מספיק? 5 צבעים. האם אני אוכל מספיק מוצרי חלב המספקים לי סידן? לפחות 3 ביום. האם אני נחשף לשמש לפחות 15 דק' ביום עבור ויטמין D? האם אני מקבל מספיק ברזל וויטמין B מהחי? מה לגביי סיבים? קטניות ודגנים?

לצורך חילוף חומרים תקין וניקוי הגוף- תתאמנו, תשתו מספיק מים, שימו לב ליציאות הסדירות, תנשמו ותחייכו.

 

אכלו נכון- אכלו מאוזן.

 

תגובות