קצת מרגיש לי מביך להודות בכך אבל בשנתיים האחרונות אני שמה לב שנהיה לי קשה לגזוז לעצמי את הציפורניים.

זה התחיל באלו שברגליים, הרגשתי שאני לא ממש מצליחה להגיע עם היד לרגלאו עם הרגל ליד (תלוי איך מסתכלים...) ושלמרות שאני יושבת על מיטה יציבה אני מרגישה שאני תכף נופלת ושיש ממש סיכוי שאפצע את עצמי.

לפני הקורונה הספקתי ללכת פעם אחת למכון פדיקור, להתגבר על הבושה ולגלות להפתעתי שכן אפשר, תמורת תשלום ממש סביר, לקבל שירותי גזיזה. אבל אז הגיעו הסגרים והחשש מהקורונה וחזרתי לנסות לעשות בעצמי את המשימה, האמת אני קצת מחפפת אבל עם הרגליים מצליחה להיסתדר.

ואז הגיעו תורן של הידיים!!!

יד ימין מצליחה לא רע לגזוז את שמאל בעזרת קוצץ ציפורניים ממש גדול (פעם הסתדרתי יופי עם אחד קטן ועדין) אבל יד שמאל ממש לא מצליחה לעשות את העבודה.

למרות שזה ממש פופולרי אני לא אוהבת לק כך שלא בא בחשבון מבחינתי להתחיל ללכת עם לק רק כדי שמישהי תקצר ותסדר לי את הציפורניים.

אחרי שגם עם הקוצץ הגדול יש שמאל לא הסתדרה פניתי לעזרה.

הצלחתי לשכנע את בעלי שאין שום סכנה, שאין סיכוי שאשאר עם אצבע קטועה ולבסוף הוא התרצה ובא לציון גואל ציפורניי קוצרו בהצלחה והוא קיבל ממני מדליית זהב ונשיקה.