חוזרת אליך, שגרה
אוהבת אותך.
אז זהו. חזרתי לשגרה.
אף פעם לא הייתי דווקא בנאדם של שגרה,
אבל חוסר היציבות שאני חווה בשנה האחרונה הפכה אותה (את השגרה) להיות חברה טובה, נחשקת ונדירה שלי.
אחרי שניסתי למצוא לי חברה טובה אחרת בדמות של הנאה, אושר, קרבה, קלילות,
בסוף חזרתי אליה- אל השגרה.
השגרה כואבת, מסעירה, צורחת, זועקת, נואשת, סובלת, וגם רצופת הפתעות.
אבל השגרה היא שגרה ופירושה משהו מוכר- בטוח, ידוע מראש, צפוי. וגם ההפתעות- לא מפתיעות.
כן, הכאב הרגיל הוא רגיל- עמוק ואינסופי, סערת הרגשות השגרתית היא שגרתית, מוכרת, לא זרה.
קרקעת השגרה מתחתי רעועה כל כך ובכל רגע עלולה להשמט, אבל כל עוד אני עליה, כמה שהיא קשה, דוקרת, רותחת, כואבת- עדיין נותנת לי קצת יציבות, קצת ביטחון. היא עדיין קרקע.
עד הפעם הבאה כמובן... כל יציאה ולו קלה מהשגרה ממוטטת אותי. השגרה הזו כל כך נדירה עד שקשה לקרא לה בשם שגרה.
ונכון, עכשיו יש לי פערים להשלים בתחומים שונים בעקבות החופשה הזו, זה מלחיץ נורא, חוסר הריכוז וחוסר הפניות הנפשית ממש מקשה עלי את ביצוע המשימות שאני מוכרחה למלא.
אבל כן, אני כאן, עומדת על 2 רגליים, מנסה בכל טיפת האנרגיה האחרונה, שעדיין לא התרוקנה בעקבות האירועים האחרונים, לשקוע בעשייה שלא משאירה זמן למחשבות, רגשות או תהיות קשות. פשוט להתנתק וכמו ברכבת הרים- לא לחשוב על כלום מלבד על הרגע.
אוקי. ומחר- יום חמישי- הפוסט הזה לא יהיה רלוונטי עוד. מחר- השפיות הזמנית הזו תלקח.
אבל להיום תנו לי להתענג ולבלות עם ידידתי האהובה- השגרה הברוכה הזאת.
ו-כשהשגרה שולחת לי כעת דרישת שלום נעימה בדמות של חורף- אני אוהבת אותה יותר.
אין על שגרת חורף.
רוח שורקת. גשם זלעפות. ברקים ורעמים. סערות. קור. שלוליות. עננים. ערפל. עצים חשופים. רחובות ריקים.
כל מה שמתחולל בחוץ כמו מבטא את מה שקורה בתוכי.
עד שאני נשארת בהרגשה קלה יותר- כאילו באמת הצלחתי לבטא ע"י מזג האוויר את ההרגשה הזו.
ולי נותר רק להתכרבל עם השגרה, ולשתות איתה משהו חם,
ולנסות למלא את הריק ולחמם את הקור שבפנים.
אנונימית 300
ברשותך מצטטת:
"רוח שורקת. גשם זלעפות. ברקים ורעמים. סערות. קור. שלוליות. עננים. ערפל. עצים חשופים. רחובות ריקים.
כל מה שמתחולל בחוץ כמו מבטא את מה שקורה בתוכי."
התחברתי....❤
והיי, תהני מהשגרה הלא שגרתית הזאת :)
כמה שרק אפשר❤💙
Coffee
תודה יקרה.❤❤
חורף זה העונה האהובה עלי נראה לי. ונכון, יש אנשים רבים שחורף עושה להם דיכאון,
אבל חורף אצלי זה לנשום אוויר נקי וצלול.
לשטוף ולנקות את הרחובות שבלב שלי.
וכן, מקווה "להנות" מה"שגרה" הזו...
שרי מתנדבת ער"ן
היי תותי 🌺
תהני כמה שיותר מהשגרה שלך, כן, תחשבי על היום, על הרגע הזה. נשמע שאת מסתדרת איתה טוב, שהיא טובה אליך. וכן, תהני גם מהיום החורפי שמתחיל בערך עכשיו, כמו את מוציאה החוצה מתוכך את כל הסערה ומה שלא צפוי.
את מאוד מתוקה 🌺 וכיף לי לקרוא אותך.
Coffee
תודה שרי:)
אני אוהבת את התגובות שלך.
השגרה הזו טובה אלי- אחרי שאני רואה כמה יכול להיות יותר גרוע ממנה...
אז עכשיו אני מעריכה אותה, אפילו שבזמנים אחרים הייתי חושבת שהיא קשה אלי.
שרי מתנדבת ער"ן
זה נכון. הכל יחסי. ואם את מסוגלת לראות מה שאמרת אז זה כבר טוב 🌿
Coffee
סתם באלי להגיד לך עכשיו,
שאני באמת מעריכה את זה שאת כמעט כל פעם מגיבה לי,
שלא נשאר לי פוסט מיותם.
אני אוהבת את הפרחים שאת שמה, את הציורים, את התמונות, את המשפטים.
ואני אוהבת שאת קוראת לי תותי.
סתם היה לי דחף להגיד לך את זה מהר מהר לפני שאתפדח.
שרי מתנדבת ער"ן
היי תותי 🌸🌸🌸🌸
למה שתתפדחי? תודה רבה לך. כף גדול לי לשמוע ❤
Coffee
באתי להגיד כי אני לא נוטה לספר רגשות אישיים.
אבל אז עצרתי ואמרתי איזה שטויות- כל מה שאני כותבת כאן זה רגשות אישיים.
אז אולי יותר מדויק- אני לא נוטה לספר רגשות אישיים כלפי אנשים.
במיוחד אם הרגשות האלה הופכים אותי לנזקקת וחלשה כל כך.
כמו עכשיו נניח- שהצהרתי בפה מלא שאני צריכה שמישהו יקרא לי תותי, או אל טעות, או לא טעות. או כל כינוי אחר שאני ארגיש רצויה ושווה.
אז לספר על צורך ילדותי כזה בפומבי זה קצת מפדח...
כמו שילד יגיד למורה שלו שהוא צריך צומי.
למרות שאני מאמינה שכל אחד צריך את זה ואולי לא מספר.
ויכול להיות שזה רק אני. לא יודעת.
שרי מתנדבת ער"ן
כל אחד צריך, ברור שלא רק את.
לבטא רגשות אישיים זה דבר חיובי, עושה טוב למי שמבטא ואם הרגשות חיוביים זה מרים ועושה טוב גם למי שמקבל.
זה תענוג לקבל פרגון כשאנחנו יודים שהוא אמיתי.
זה לא נעים כשמרגישים שזה מזויף ומגיע מתוך אינטרס.
אורין1967
כן, כמה מתוק והולם אותך השם תותי🍓... באמת שאת מתוקה 💓💓💓 ( אולי תחליפי את השם מגוגל לתותי🍓..).
Jane Smith
טוב לקרוא שיש איזושהו משהו מרגיע בשגרה.
בהצלחה מחר...
Coffee
תודה ג'יין.
אני פוחדת.
אני יודעת שהולך להיות קשה.
Jane Smith
אני מאמינה לך..
לפעמים דברים שנראים קשים פתאום מסתדרים איכשהו בקלות פתאומית.. אפשר לקוות בשבילך שזה יהיה ככה או שאין סיכוי?
Coffee
התקווה הזאת שדברים פתאום יסתדרו איכשהו בקלות- אני מקווה בהקשר של מליון הדברים שאני צריכה לעשות, בלי טיפת זמן, כח או ריכוז.
אבל לא בהקשר של הטיפול. מחר אני אצא מבולבלת. מוצפת. תשושה.
אז בטח תשאלי למה הטיפול הזה הוא טוב אם ככה זה עושה לי,
הוא טוב. כי כמה שקשה לי ככה זה מראה כמה הייתי צריכה את זה מלכתחילה.
ואני גם לא מסוגלת בלי זה. שבוע וחצי לא הייתי אצלה וזה הרגיש לי יותר מידי.
נכון. קצת אובסורד.
Jane Smith
אז אני אקווה לגבי הדברים האלו.
אני תמיד מופתעת מאיך שאת מבינה את הדברים נכון למרות שקשה לך.
אני מעולם לא ניסיתי דבר כזה אז אני לא יודעת איך זה באמת.
ואם הוא טוב באמת, אז מקווה שאחרי ההפגזה של הכל- תצליחי לנוח ולישון ולהצליח לפעול.שלא יהיה מידי.
Coffee
אולי תרצי לנסות?
חחח הצחיק אותי לחשוב על המחשבה האפשרית שתעלה לך לראש: "מה, גוגל מציעה כזה דבר? אחרי כל מה שקורה לה שם? ולמה היא חושבת שארצה לנסות אחרי שאני רואה כמה קשה זה?"
אבל באמת- עובדה שאני "מכורה" לזה.
אם או בלי- אני מקווה שתצליחי, לנוח, לישון, לפעול שלא יהיה יותר מידי. גם לך.
Jane Smith
זה לא אפשרי מבחינתי.
חח דווקא לא חשבתי על זה..
תודה. אם כי אני הפסקתי לנסות כבר הרבה זמן..אני פשוט לא עושה כלום.
Coffee
טוב ג'יין. מה שמרגיש לך הכי בטוח.
אני תאמת לא חלמתי בחיים שדברים יתגלגלו ככה.
לפעמים אני חושבת האם המטפלת שלי היית לוקחת אותי מלכתחילה אילו הייתה יודעת לאן הדברים ילכו.
אולי עכשיו לא. אולי עכשיו. אבל אולי בהמשך משהו כן יתאפשר אצלך- ותרגישי שאת יכולה...
Jane Smith
החיים מפתיעים..? חיפשתי כמה דקות משפט יפה שראיתי על זה אבל לא מצאתי.
אולי.
Coffee
תודה ג’יין.
לא נורא... אולי בפעם אחרת תמצאי
החיים מפתיעים לטוב ולמוטב, אני מרגישה את זה על בשרי, כרגע זה למוטב.
שרי מתנדבת ער"ן
יש לכן שיח מעניין 🍀