כמעט כל אחת חווה כאב משבש חיים, בתקופות מסוימות .

יש נשים שחיות עם כאבי מחזור שנים וזה נראה להן נורמלי וחלק מהזכות האלוקית להיות אשה והן מספרות לעצמן ש "ככה זה אצלן תמיד ואין מה לעשות" אבל כשנתפס להן יום בהיר אחד, הגב או הצוואר הן יוצאות מדעתן ומחפשות בטירוף מה יעביר את הכאב עכשיו. לא חשוב כמה יעלה או מה הנזק המשני שהטיפול יעשה לגוף, העיקר שהכאב יעלם מיידית .

***

כי מה פתאום שיכאב? זה הרי לא היה כאן קודם.

***

כאב הוא חוויה סובייקטיבית לא רק בין אדם לאדם, גם בתוכינו. יש כאבים שאנחנו מוכנות לקבל כחלק ממערכת הציפיות שלנו מהחיים וישנם כאלה שמעירים בנו רגש חזק יותר מהכאב עצמו – פחד, עצבנות, דאגה.

כאב שמגיע פתאום בלי סיבה "מוצדקת" , מעלה בנו רגש עוצמתי של "זה חייב לעבור". (אופס – אקמול/אופטלגין/אדקס, עד הפעם הבאה) או מעבר ל "מוד הדחקה". ממשיכות לתפקד תוך התעלמות מוחלטת מהשינוי שחל בי. שני הפתרונות לא אידיאלים.

***

מעטים האנשים שרואים בכאב, הזדמנות. אבל האמת שהוא כזה.

הכאב הוא הזדמנות לעצור לרגע, ולנסות להבין – למה הוא בא. מה אני צריכה לעשות אחרת, כדי שזה לא יכאב או יכאב פחות.

***

לדעתי, ההבנה למה כואב, כדאית ולפעמים הכרחית קלינית לצרכי החלמה. לא כל המטפלים שמים עליה דגש ולא כל המטופלים רוצים לדעת.

מדוע היא חשובה?

ראשית , היא מפחיתה את הפחד או הכעס או הבאסה שאני מייחסת לכאב ואז מערכת העצבים שולחת מסר של הרגעה לרקמה הפגועה (הורמון) והכאב פוחת. בנוסף, ההבנה מאפשרת לי להבין מה יגרום לכאב לחלוף ומספקת לי פרספקטיבה נכונה יותר להתמודד איתו . לזהות אותו לפני שמגיע בפעם הבאה או להיפרד ממנו לתמיד.

***

אולי זה מפתיע, אבל הסיבה שאנשים נוטלים משככי כאבים, היא חוסר הרצון לדעת למה. מה שמעניין את רובינו זה שלא יכאב עכשיו.

אני לא נגד שימוש במשככי כאבים כשהמצב בלתי ניתן לתפקוד, אבל הכאב יחזור ויחזור וישנה צורה, מקום ועוצמה, אם לא נשאל למה.

***

הציפייה שהגוף שלנו לא ישתנה במהלך חיינו או לא יגיב למציאות המשתנה(אקלים/סטרס/פעילות פיזית לא מותאמת לגוף שלי/שינויי גיל/ הרגלי תזונהוכיוצ') מתישהו, היא ציפייה לא ריאלית.

למעט תאונות או פציעות טראומה, כאב לא מגיע משומקום. תמיד היה שם רמז שאם היינו מתייחסים אליו , כנראה לא היה מגיע הכאב המשמעותי יותר שבגללו הגענו לטיפול.

***

כאב הוא בסך הכל פרשנות של המח לרקמה פגועה פיזית או רגשית.

הוא אמצעי להבין מה השתבש. הוא לא האויב שלנו.

***

אין משכך כאבים חזק מהיכולת שלנו לעזור לעצמינו שיכאב פחות לאורך זמן .

(הכותבת: עדי ציבלין בר עוז, מטפלת מוסמכת ברפואה סינית ומטפלת בכירה בשיאצו. מלווה מטופלים.ות בהתמודדות עם כאב ולהקלה סמפטומתית)