מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חיים עם חרדה ובדידות

כמוניבלוגיםחיים עם חרדה ובדידותאיך לספר לפסיכולוגית על מחשבות אובדניות?

איך לספר לפסיכולוגית על מחשבות אובדניות?

מאת קלרה16
01/11/21 21:11
334 צפיות

אני אצל פסיכולוגית כבר כמעט שנה. ואני מרגישה רע שאני לא מצליחה לדבר על זה. מרגישה בושה שאני חושבת את המחשבות האלו אבל לא יודעת איך להביא אותן לשיחה. איך להוציא אותן מהפה שלי. אני אשמח אם למישהו יש עצות.☺

תגובות

Coffee
01/11/21 21:17

העצה שלי היא להביא לה לקרא את הפוסט הזה...

אני המון פעמים מביאה דברים שכתבתי.

חלק שאני כותבת כאן, וחלק שאני לא משתפת כאן.

לכן, כשאני מרגישה שאני לא יכולה להגיד במילים משהו, אני לפעמים מצליחה להעביר בצורה של כתיבה.

כדאי לך לשתף, זה יקל עליך והיא תוכל לעזור לך באמת.

Be-and-Be
01/11/21 21:24

תעשי את זה ענייני, תדברי בטון ענייני, ותספרי לה את התוכן של המחשבות כאילו שאת קוראת לה מתוך מדריך למתמטיקה שימושית. למעשה אובדנות היא סכנה ממשית, שצריך למנוע גם תוך התעלמות מרגשות, אז מותר לדבר על זה כמו שמספרים לרופא על כאבי מחזור או פצעים בטוסיק, לא חייב להרחיב.

בדיוק מה שגוגל אמרה. אם קשה לך לדבר, תכתבי. או שתראי לה את הפוסט הזה, או שפשוט תכתבי על נייר כמה משפטים, תגידי לה שקשה לך להוציא את המילים מהפה ותתני לה.

את יכולה לכתוב מינימום ואז היא תתחיל לשאול אותך שאלות, או שאת יכולה לכתוב יותר מפורט, מה שמתאים לך.

אבל קלרה - נורא חשוב שתעלי את הנושא. מאוד. 

no-on3
02/11/21 8:03

בוקר טוב קלרה

לצערי אין לי עצות 💖 

Eden73
09/11/21 20:51

היי קלרה!
אני רוצה לשתף מניסיוני (דיכאון קליני) שכן הייתי בטיפול שנים רבות ואף החלפתי מטפלים מספר פעמים.
כשהייתי צעיר יותר לא הייתי מספר את התמונה המלאה לפסיכולוג שלי. לא הייתי מגדיר זאת כשקרים, אך לא הייתי מספר את כל האמת. הייתי מסתיר כל מיני דברים שהתביישותי בהם, או שלא היה לי נוח לספר (לא רק לגבי מחשבות אובדניות, גם לגבי החיים עצמם כמו הקושי במציאת בת זוג, הקושי שלי להתמודד עם כשלנות וכו'). הדיכאון שלי רק החריף כשהייתי אצל הפסיכולוג הזה. מאז, החלפתי מספר מטפלים עד שמצאתי אחד שהרגשתי איתו טוב מאוד. מעבר לתחושה המאוד בטוחה ואמפתית שהוא העניק לי (טיפ ראשון, שווה לחשוב על להחליף מטפל אם אין כימיה מלאה, זו לא מילת גנאי), הבנתי שכדי להרגיש טוב יותר, אני חייב לשתף הכל. את כל הסודות, את כל המחשבות, את כל התחושות. הבנתי, שרק אחרי שמציפים את הדברים הבוערים באמת (לשם כך הרי התכנסנו), נוכל להרגיש שיפור על ידי התמודדות. ואכן, הרגשתי הרבה יותר מאז שהחלטתי שאני נותן שיתוף פעולה מלא עם המטפל ועם הטיפול. לא קרה מיד וזה תהליך שלקח זמן, אבל אחרי שנתתי לזה צ'אנס אמיתי, נתתי לאיש המקצוע לשמוע מה עובר עליי במלואו, הבחנתי בשיפור אמיתי בתחושותיי.
אז הטיפ ה2 הוא שאני ממליץ בחום, מתוך מקום של ניסיון אישי, להשתדל לשתף הכל וכמה שיותר. לדבר על הדברים הבוערים ואני מבטיח לך שלמרות שזה קשה מאוד, בסוף זה מוביל לשינוי חיובי.
בטוח שיש לך את הכוחות לעמוד באתגר הזה!
מאחל לך את כל הטוב שבעולם וחיבוק ענק!