ביום חמישי אני אצטרך לעמוד מול עצמי.

אני הולכת למטפלת שלי.

היה לי משהו שנאחזתי בו כל כךבשבועות האחרונים שלא נתתי לשום רגש  או מחשבה לחדור לתוכי ולהפריע לי. לכן בטיפול לא נתתי להגיע למקומות. כי הייתי צריכה את כל הריכוז. וידעתי שזה יפריע לי. גם ככה זה הפריע. וגם עוד דברים שקרו נתנו לי תירוצים למה לא כדאי להפתח.

ועכשיו המשהו הזה נגמר. ואין לי יותר תירוצים.

וסיפרתי לה לפני שבועיים משהו שגם ככה אני נורא מבולבלת ממנו, והיא ממש ממש הודאגה, היא לקחה ברצינות תהומית (וואוו כמה אני משתמשת בשורש הזה.) וזהו היא לא הולכת לעזוב אותי יותר. היא מצפה שאעשה מעשה, אבל אני פשוט לא מסוגלת. אני לא יכולה לעשות מה שהיא אמרה.

ואני הולכת לעמוד מולה בידיים ריקות. ואין לי מה לומר. אני יודעת שהיא הצודקת ואני מזיקה לעצמי. אבל אני לא מסוגלת.

גם ככה הרגשתי נוראאא ואיום שבוע שעבר, כשהייתי אצלה בשני וגם אחרי. הרגשה לא ברורה. מגעיל. כבד. רע. רע. רע. בלי שום מקור. רק מלהיות אצלה וניסתי להקיא אח"כ.

והדבר הזה שנגמר הפיל אותי לקרקע שאליה אני באמת שייכת. ופתאום אני צריכה לחזור להתמודד. טוב שזה נגמר. אבל אין לי כח אלי.

וזהו. השבוע היא יודעת שהתירוצים שלי נגמרו. והיא גם לא תתן לי להתחמק יותר, כי היא נורא מודאגת. ואני לא אשרוד את זה. הולך להיות רע. ואין ברירה אחרת. כלו כל הקיצים.

אין לי כח.

סליחה שהכל מבולבל ובלגן. זה תמיד ככה כשאני מנסה לדבר על זה.

תודה שהקשבת לי. באמת זה טיפונת מקל.

אני גאה בך שכתבת

כי אני יודע כמה זה היה לא קל

ואני מאמין בהשקעת אנרגיה לקבלת אחת גדולה וטובה יותר

וכל תו שמישהו מקיש פה

עונה להגדרה הזאת

ואולי יקרה בדיוק את מה שכתבת פה

תוכלי לומר לה

ואם היא מודאגת ממך זה מרגיש שאכפת לה ממך

ואת לא תבואי בידיים ריקות

ואת תבואי וזה כבר המון,את תביאי את עצמך

זה ככ הרבה

וזאת התמודדות יקרה

וזה מחזיר אותי להתחלה

אני גאה בך ומקווה שתהיי גאה בעצמך

כשביום חמישי את תגיעי אליה ותביאי את עצמך🧡

נכון. אכפת לה. וזה נעים.

אני אבוא, ומקווה שאצליח להביא את עצמי.

אולי אני סתם אהיה אטומה ומנותקת, ולא אגיע לשום מקום. ואז ארגיש גם רע.

בכל מקרה ארגיש רע.

תודה רוני שאתה כל כך מבין ומכיל. ממש עזרת לי היום.❤

כל כך רציתי לכתוב בגלל אבל חששתי - חשבתי שזה משהו רק שלי...

אז אוסיף עכשיו גם אני - מול עם למרות ובגללללל הטיפול

הרבה מהלחצים שתיארת שם לרוני מתחברים אלי ולמצבי העכשווי בטיפול .......

שאני מבינה כל כך ואין לי מה לומר מעבר לאיחול קטן - בהצלחה עם זה❤

פעם חשבתי שהטיפול יצר את הבעיות, כלומר פתאום נהיה יותר בעיות משהגעתי איתם.

אח"כ הבנתי שפשוט הבעיות היו קיימות, אבל כל כך קבורות, ועדיין השפיעו עלי.

ובגלל הטיפול אני מוכרחה לחוות.

תודה אנונימית❤❤ בהצלחה גם לך.

היא יודעת. היא יודעת שרע לי. היא יודעת שאני מרגישה רע אחרי וכשאני אצלה.

ומה שהיא שמה לי זה כי היא משוכנעת שאני מוכרחה. שכמה שזה קשה לי אני חייבת. זה לא סתם לדחוף להתקדמות, אלא יותר צעד שאני צריכה לעשות לא קשור להתקדמות שלי או לא. כמו נניח אדם שמאבד את ההכרה, מוכרחים קודם כל לעשות לו החייאה ולא משנה אם הוא בטיפול כימותרפי ואם הוא מגיב נכון לטיפול.

היא בדר"כ לא דוחפת אם אני לא מוכנה. היא מאוד סבלנית.

אני אחגוג בקרוב יומלדת יחד עם חגיגית שנה לבואי אליה:(

תודה שרי שתמיד יש לך את המילים הנכונות.❤❤

טוב, אני הרי לא יודעת במה בדיוק מדובר, אבל מבינה ממך שזה סוג של משוכה שאת חייבת לעבור למרות כל הקושי ושזה סוג של אי אפשר אחרת - לטובתך.

אז מה אומר לך? שזה יעבור מהר, שתצליחי לעשות את מה שנורא קשה לך ושזה יהיה כמו לתלוש פלסתר, בבת אחת, ופתאום תראי שבעצם הפצע שהיה מתחת לפלסתר כבר החלים ובאופן ממש מפתיע, הכל טוב 🌼

ואני מאוד שמחה לשמוע שאת מרגישה שיש לי את המילים הנכונות בשבילך ❤❤

אוף. דיייייי.

אני לאאא יכולהההה.

זה לא הולך לקרות.

זה פשוט לא הולך לקרות.

זה לא יקרה.

אני לא יעשה את זה.

לכן אני אבוא בידיים ריקות. זהו.

גם שבוע הבא. וגם בשבוע אחרי.

ממש תודה רבה ג'יין.

ותודה גם על התגובה בפוסט השני. זה לא משנה שזה ב"איחור", תמיד עושה טוב לקבל ממך תגובה

ובאמת חשבתי לעצמי שלא ראיתי אותך כאן כמה זמן... מקווה שאת בסדר.

מקווה שיהיה בסדר מחר.

אני רק אתקן כי קצת מפריע לי ואני חושבת שאולי את ושרי חושבות שזה משהו שאני צריכה לעשות מחר,

אז לא. זה משהו שכביכול הייתי צריכה לעשות לפני מחר. לא עשיתי.

ומחר אני יעמוד מול הלא עשיתי הזה.

ואצטרך לספק תשובות שאין לי.

תודה רוני.

ממש תודה.

לא היה לי כח להגיב עד עכשיו. תודה שזכרת אותי.

הגעתי. 2 דקות באיחור.

והיה בדיוק מה שחשבתי שיהיה.

אני פוחדת שיש עוד צד בסיפור הזה שקשה לו שאני באה. יותר נכון לה.

היא כל כך דואגת שאני פוחדת שיקרה לה משהו בעצמה.

היא ממש דואגת. היה לה דמעות היום.

אני פוחדת שלא יהיה לה כח אלי יותר.

אני פוחדת.

את פוחדת.

אני מתה מפחד.

אני פוחדת מעצמי.

אני פוחדת שכמו שהיא לא יכולה להחליט לי משהו, אז גמני לא אוכל להחליט לעצמי.

היא אמרה שכל זה בגלל הטיפול. שהוא עוזר לי והכל, אבל כאן הוא מזיק. שהייתי כל כך מנותקת פעם שלא הייתי צריכה את כל זה.

ועכשיו זה הדרך של הנפש שלי להתבטא, כי הטיפול פתח את זה. ושיש עליה אחריות כבדה. אני לא רוצה שהיא תרגיש רע בגללי. ואני גם לא רוצה שתתייאש.

אני כל כך מפוחדת.

דבר אחד קצת הרגיע אותי, היא אמרה שהדלת שלה פתוחה בפני בלי קשר לאם אני אעשה מה שהיא ביקשה.

וכששאלתי אם היא כועסת עלי, היא אמרה שלא, שהיא רק נורא נורא מודאגת.

אני לא רוצה לאכזב אותה שוב. לא יודעת למה אני כל כך מתנגדת למה שהיא ביקשה.

פוחדת שהיא תצטרך לערב מישהו.

היא בעצמה הציעה שאערב עוד מישהו, כי היא לבד לא מספיקה. אין לי.

אני פשוט פוחדת.

היא הציעה שאבוא שבוע הבא פעמיים.. לא יודעת מה לעשות.

די.

די.

די.

אני מפוחדת.

ואני מרגישה כל כך אבודה.

שרי זה תשובה גם בשבילך. תודה לך שאת דואגת לי. כי אני כל כך מפוחדת.

מרגישה שאף אחד לא יכול להציל אותי. מעצמי. חוץ ממני. ודי אני מפחדת שאני לא חזקה מספיק בשביל עצמי.

באלי לבכות. אין לי כח לכלום.

תודה שאתם כאן ומקשיבים לי.

אני מרגישה קטנה.

הלוואי שתוכלי לעצום עיניים, להרפות את השרירים, לראות בדמיון את הצבעים הכי יפים רוקדים ועוטפים אותך.

ככה להירדם ולהתעורר לאט לאט, עם כוחות חדשים ותובנות של מה בדיוק נכון לך 💜

הלוואי.

אני יודעת בדיוק מה נכון לי.

כמובן שהמטפלת צודקת.

אני מסכימה איתה. ומבינה אותה. ויודעת שהיא היודעת.

לפעמים הדבר הנכון והדבר הקשה זה בעצם אותו הדבר.

ולכן אני כל כך פוחדת. שאין לי יכולת.

תודה ג'יין,

זה שאת שומעת אותי כבר עוזר.

אני מרגישה חולשה נוראית, הידים כבדות ואפילו להקליד קשה.

אני לא יודעת מה יכול לעזור.

וגם לא יודעת מה כל כך הכניס אותי למצב הזה. מעבר למה שהיה בבוקר.

לא שמתי לב בכלל שלא אכלתי ושתיתי.

כן אכלתי דגני בוקר לפני 6 שעות. ולפני כן קצת אפרופו ולפני כן עוגיות.

וגם שתיתי.

לא שכל היום לא אכלתי ושתיתי.

אני שמתי לב שהמון פעמים אנחנו מתואמות:)

ויש לך באמת תחושות לא מוזרות אלא טובות.

נראה לי שפשוט אלך לישון במקום....

כן...נכון..

אם את אומרת.

אוקיי, גם זה טוב, אבל מנסיון...קחי אפילו משהו קטן שיש בו סוכר רק כדי שהחולשה הזו תרד קצת.

חחח תאמת שגמני הופתעתי.

לא יודעת. לפעמים משהו מתאפשר יותר.

אני לא מרגישה עם זה טוב אבל.

לא יודעת... אבל את לכי לישון...

תודה אנונימית.

זה כל כך קשה לי להודות בזה. לכן בכל הפוסט הזה לא הייתי מסוגלת לכתוב בפה מלא למה אני מתכוונת.

מרגישה כאילו נכנסתי לעולם שאני בכלל לא שייכת בו. שבעצם הגעתי רק לביקור, ולא מבינה איך נאלצתי להשתקע בו.

אני רועדת מפחד, המטפלת שלי הצליחה לערער לי את כל היסודות, אני בעצמי רואה מה קורה בקהילה של הפרעות אכילה, שטוענים שמה שזה משהו שלא עובר, שזה תופס את כל החיים, אני כל כך מפחדת שאולי החמצתי את ההזדמנות. כי חשבתי שיש לי שליטה על זה, אבל פתאום אני רואה כמה זה קשה לי לעשות מה שהיא ביקשה. אני פוחדת שכבר אין לי שליטה. לכן אני בכל אופן מנסה אולי כן להקשיב לה, כי היא המומחית והיא בטח יודעת יותר טוב מה טוב לי, כי אני לא רוצה שיחמיר עוד. זה מפחיד. והכל מוזר לי וכל התחושות האלה העצימו כל כך. תמיד היה לי עניין עם משקל אבל לאחרונה זה פשוט התחיל לקחת לי עוד ועוד נתח מהחיים. אני מבולבלת כמו שלא הייתי בחיים, לא מבינה מה עובר עלי ומה זה כל זה. ואיך זה קשור אלי.

אני באמתתת פוחדת להוסיף עוד מישהי למערך הטיפולי, במיוחד שאני צריכה להחליט אם לשלם על זה בעצמי כשאין לי מושג מתי יהיה הסוף של זה, או לספר למי שמשלם לי על הטיפול, ואז להכנס למצב איום ונורא שכולם יודעים ואוי ואבוי שזה יקרה- לכן זה לא רלוונטי. או ללכת דרך קופ"ח שאז גם אני מסתבכת עם רופאת המשפחה. בכל מצב אני מסובכת עד למעלה מראשי.

תודה אנונימית שאת כל כך מבינה, וכן הזוי שגם בזה אנחנו דומות. וגם התזמון...

מאחלת לך שגם את תצליחי להחזיר את הרכבת שלך למסלול, ושהשליטה תחזור אליך.

ושוב תודה.

מבינה אותך כל כך עם זאת נשמע שאת ממש בתחילה ולכן כדאי לך לפנות לטפל כמה שיותר מהר כי ככה גם תגמרי הכי מהר.... ❤

לא מאחלת לך להגיע למצב שזה כבר מאבד שליטה....

בהצלחה!!🧡