מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשתון - חדשות ועדכונים בנושא טרשת נ...

מחקר חדש שנערך בהדסה עין כרם מראה שתוצאה סרולוגית נמוכה לחיסון הקורונה אינה מעידה שהאדם אינו מחוסן ואינו יכול להתמודד בצורה יעילה עם וירוס הקורונה

908 צפיות
תוצאה סרולוגית נמוכה אינה חזות הכל

מגפת הקורונה שפרצה לחיינו לפני כשנה וחצי, גרמה לדאגה רבה אצל אנשים החיים עם טרשת נפוצה המטופלים בתרופות ייעודיות (DMT).  תרופות אלה, משנות את אופן הפעולה של מערכת החיסון, גורמות לשינוי מהלך מחלת הטרשת הנפוצה ויכולות להפחית את כמות ההתקפים ולהאט את קצב ההתדרדרות. 

בשלבים הראשונים של המגפה היה חשש שווירוס הקורונה יפגע בחולים המטופלים ב-DMT בצורה אחרת מאשר באוכלוסייה הכללית, אך לשמחתנו מחקרים רבים שנעשו בנושא הפריכו חשש זה (פוסטים בנושא זה פרסמתי כאן ו-כאן).

בשלב השני, כאשר הגיעו חיסוני הקורונה, היה חשש שבחולים המטופלים בתרופות הייעודיות (DMT), החיסון ישפיע באופן שונה ולא יהיה אפקטיבי באותה כמו באוכלוסייה הכללית. 

במקרה זה, עבודות רבות הראו שנטילת התרופות הייעודיות (DMT), למעט אלה המדללות את נוכחות תאי החיסון מסוג B, לא מונעת יצירת נוגדנים ותגובה חיסונית הולמת לווירוס הקורונה (פוסט בנושא זה פרסמתי כאן). 

בישראל, בקרב אנשים החיים עם טרשת נפוצה, התרופה העיקרית המדללת את אוכלוסיית תאי ה-B, היא אוקרווס של חברת רוש.  בתרופה זו מטופלים כ-10% עד 15% מחולי הטרשת בישראל, ועל מנת ליצור אצלם תגובה חיסונית טובה, פותחו פרוטוקולים מיוחדים לקבלת החיסון.

פרוטוקולים אלה קבעו מועדים אופטימליים בין העירויים התקופתיים של התרופה, אבל בדיקות סרולוגיות הראו שגם פרוטוקולים אלה לא תמיד הצליחו לגרום לתגובה חיסונית הולמת, שתאפשר למערכת החיסון להתמודד עם וירוס הקורונה.

בימים האחרונים התפרסם מחקר חדש המפיח תקווה אצל חולים המקבלים תרופות המדכאות את תאי החיסון מסוג B.  מחקר זה מראה כי תוצאה סרולוגית נמוכה, אין פירושה שהאדם אינו מחוסן מפני קורונה.

באופן פשטני מערכת החיסון בגופנו מבוססת על שני סוגים של תאי חיסון – תאי B (הזרוע ההומורלית של מערכת החיסון) ותאי T (הזרוע התאית של המערכת).  תאי ה-T הם אלה המסתערים ראשונים על זיהום חדש בגוף.  הם מתבססים על אלמנט שנקרא "זיכרון חיסוני" שבאמצעותו לומד הגוף להכיר ולהתמודד עם גורמים מזיקים.

לעומתם, תאי ה-B, הם אלה המעורבים, בין השאר, ביצירת נוגדנים שאותם מגלה הבדיקה הסרולוגית.  באמצעות נוגדנים אלה ובעזרת תאי ה-T, יכול הגוף להתמודד בהצלחה עם זיהומים חיצוניים.

החיסרון של תאי ה-B הוא שלעיתים הם יוצאים משליטה, מתחילים לתקוף את גוף האדם עצמו וגורמים למחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה.  המטרה של תרופות כמו אוקרווס היא לדלל את הנוכחות של תאים אלה ולהקטין את ההשפעה האוטואימונית שלהם.  

תופעת הלוואי, הלא רצויה של דילול זה, היא הקטנת היכולת של המערכת החיסונית ליצר נוגדנים, מה שפוגע ביכולת של הגוף להגיב לחיסון הקורונה ולייצר נגדה מספיק נוגדנים. 

לצערנו, אין כיום דרך לדלל את אוכלוסיית תאי ה-B מבלי לגרום לפגיעה במערכת יצירת הנוגדנים, אך המחקר החדש שפורסם מראה כי אין זה אומר שחיסון הקורונה של חברת פייזר אינו יעיל בחולים כאלה.

במסגרת המחקר, שנערך בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, בוצעו בקרב 112 משתתפים, שקיבלו את החיסון של חברת פייזר, בדיקות סרולוגיות (תאי B) ובדיקות תאיות (תאי T).  מטרת הבדיקות הייתה לבדוק את רמת התגובה של תאי החיסון השונים (T ו-B) בקרב חולים אלה.

מתוך כלל 112 המשתתפים במחקר, 72 משתתפים (64.3%) היו חולי טרשת נפוצה ו-40 היו משתתפים בריאים (35.7%).  מתוך 72 חולי הטרשת נפוצה שהשתתפו במחקר, 49 (68%) טופלו עם אוקרווס והשאר (23 משתתפים, 32%) היו ללא טיפול.

במחקר נמצא אלו שטופלו עם אוקרווס פיתחו תגובה סרולוגית נמוכה יותר (תאי B), בהשוואה לחולי טרשת נפוצה שאינם מטופלים ולמשתתפים הבריאים.  יחד עם זאת, אצל אלה המטופלים באוקרווס נמצאה תגובה שמורה של תאי T לחיסון, זאת בהשוואה לנבדקים הבריאים.

התוצאה לגבי התגובה הסרולוגית הנמוכה של מקבלי אוקרווס עולה בקנה אחד עם מחקרים נוספים שנערכו בנושא זה.  מחקר עדכני לגבי התגובה הסרולוגית הנמוכה לחיסון בקרב מקבלי אוקרווס ניתן למצוא כאן (אנ').

המשמעות היא שגם אצל חולי טרשת נפוצה, המטופלים באוקרווס, נמצאה תגובת תאי T שמורה וספציפית לחיסון הקורונה של חברת פייזר.  לדברי אחד מעורכי המחקר, עומרי צוויק, בוגר תואר ראשון במדעי הרפואה "זוהי תוצאה מרגיעה שעשויה לסייע לרופאים לתכנן תכנית טיפול באנשים עם טרשת נפוצה בעידן ה-COVID-19."

למחקר, שכאמור נעשה בבית החולים הדסה עין כרם, תרמה רבות פרופ' עדי וקנין-דמבינסקי שעומרי הוא סטודנט שלה.

את הפרטים המלאים של המחקר ניתן למצוא בלינק המצורף:

https://jamanetwork.com/journals/jamaneurology/fullarticle/2784449

אני מזכיר שניתן להירשם לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג זה, בשתי דרכים:

  • דרך מערכת העדכונים של "כמוני", על ידי לחיצה על הכפתור "עקוב אחרי הבלוג" בראש העמוד הזה
  • הצטרפות לקבוצת ווצאפ העדכונים של MS ישראל בלינק https://bit.ly/MS-Israel

בנוסף, ניתן ליצור עימי קשר באמצעות הדוא"ל mailto:[email protected]

---------------------------------

מידע זה מפורסם כאן בחסות שיתוף פעולה בין עמותת "כמוני" ל-MS ישראל בע"מ (חל"צ) - חברה לתועלת הציבור המארגנת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, בני משפחותיהם ומעגלי התמיכה שלהם, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה.  חולים בטרשת נפוצה ובני משפחותיהם המעוניינים להשתתף בפעילויות שאנו עורכים, להיות בקשר עם חולות וחולים אחרים ולקבל סיוע ותמיכה - מוזמנים ליצור עימנו קשר ב-054-4522572 (ענת אילון) או באמצעות מילוי הטופס הפרטים האישיים באתר האינטרנט שלנו – http://www.ms-israel.co.il). 

 

 

תגובות

עינת-מילר
05/10/21 12:18

תודה לביא על הסקירה הרחבה

כמו תמיד אנחנו לומדים בעזרתך המון דברים חשובים

לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פ...