בית ספר יסודי תחילת שנות ה - 80 , את הגעת לבית ספר בכיתה ב' , ילדה חזקה עם מרפקים.

אני הייתי קטנה במידותי וחלשה בלימודים, הילדים בכיתה שנאו אותי ונידו אותי, בכל הזדמנות צחקו עליי .... הייתי הילדה שלא היו לה חברות.

ואז את הגעת. חשבתי שאולי נהיה חברות, אבל את באת ממקום אלים, בעטת והשתוללת עד שההורים פנו להורים שלך שינסו לרסן אותך... כמו חיה

היית ילדה בולטת , צעקנית ומעיזה לעשות הכל. לא היו לך גבולות.

אני הייתי מסתכלת עלייך המון...אפילו בההערצה מסויימת, הלבוש  שלך היה זול ומוחצן, מיד התברגת ראשונה במקובלות.

צחקת עלי יחד איתן ואני הערצתי אותך את העוצמה ששידרת.

באיזה שהוא שלב היינו חברות בכאילו, בקטנה לא ממש ידידות נפש.

הלימודים הסתיימו כל אחד הלך לדרכו, אני פתחתי עסק ולמדתי עברתי מהסביבה ומהעיר ואת נשארת באותה העיר. פתחת עסק שנפל כי הסתבכת עם החוק..כ"כ אופייני לך.

את נישאת מיד אחרי הצבא ואני גם.

עם הזמן עשו בבי"ס היסודי מפגש את ידעת איך להשיג אותי אבל לא טרחת לעדכן את מי שאירגן והם גם לא התאמצו להשיג אותי...זה לא שהייתי באה הרי היה לי רע מאוד אז ביסודי.

אבל הפייסבוק שלך פתוח בפניי , ואפילו כתבתי לך בווצאפ, אבל את לא ממש שמחת לשמוע ממני.

בפייסבוק אני רואה אישה גרושה משותללת...לא נחה לרגע מלאה חיי חברה אך מחפשת אהבה שקטה ולא מוצאת.

לפעמים אני מקנאה באישה הזאת שהכרתי פעם, שהיא גרושה ולא מפסיקה להנות עם חברות.

אבל לפעמים נדמה לי שאת גם מסתכלת על הפייס שלי ורואה אישה רגועה עם חיי נישואין של שנים עם גבר אוהב וילדים גדולים משפחה מלכודת ואוהבת.

אז אני רוצה לומר לך שלא היה לי מה להעריץ אותך אז , אני מצטערת שפניתי אלייך בכלל בהווה כי לא מעולם לא ראית אותי ממטר.. וכן עכשיו את יכולה רק לקנא.