טוב, אין לי באמת על מה לכתוב אבל אני כן מרגישה את הצורך לפרוק את מה שיש לי בראש לפני שאני הכנס שוב לדכאון שאני נלחמת לא להיכנס אליו עד תחילת הלימודים,

דבר ראשון נושא שדברתי עליו בפעם הקודמת זוגיות, חזרתי עכשיו מחתונה של קרוב משפחה ומה אני אגיד... ממש בא לי... ויותר מזה אני מרגישה שלא משנה מה אני אעשה בחיים אני אף פעם לא יהיה מאושר כמו שאני חושבת שאני יהיה מאושרת בזוגיות... 

אז מה הבעיה? שהירדה שלי כל כך גדולה והבטחון שלי כל כך נמוך שאני לי מושג מה עושים בתחום הזה

דבר שני נושא חדש, לםני חודשיים בערך רבתי עם אחותי הגדולה אבל לא ריב על אוטו או משהו בקטנה ריב של ממש כזה שגורם לזה שלא מדברים. עם האחות הזו היה הרבה בעיות בבית לאורך כל השנים ועכשיו שאני התבגרתי אני כבר לא מפחדת לשתוק וזה התוצאה, 

אז מה הבעיה פה? שהיא גרה ביחידת דיור בבית שלי ופשוט עולה לי על העצבים כל פעם שאני רק שומעת את השם שלה, אני בטח יוצאת רע או לא יודעת מה אבל באמת שלאורך כל חיי סבלתי ושתקתי,

זהו הייתי חייבת לרשום את שני הדברים האלו בכללי אני כבר תולשת שיערות כמו שרשמתי נלחמת לא להיכנס לדיכאות לעוד שלושה שבועות, כי אני מתחילה ללמוד 

ושבת שלום לכולםםם