אני מרגישה שאנשים מסביבי הם מפעילי טריגרים- כל אדם שאני מכירה מפעיל טריגר אחר שגורם לי להרגיש כאב, לפעמים אפילו בלי שום כוונה מהצד השני. מעשה מסוים, שפת גוף מסוימת, אמירה מסוימת שאפילו לא מופנית אליי, ואני יכולה להתחיל להרגיש רע ולהתכנס בעצמי. שלא לדבר על האנשים שבאמת עשו לי רע במכוון. כל אדם שאני רואה, אני מסתכלת עליו, ואני מרגישה את הקוצים בוערים לצאת ממני ולהפסיק להכאיב לי מבפנים. הקוצים יוצאים, ואז הם ידקרו את מי שינסה לגעת בי… היו זמנים שחשבתי שזה דבר רע. אני מתחילה להרגיש שאולי אני ובני אדם זה לא משהו שמתאים, לא משהו שהולך. הרבה פעמים אני מרגישה שאנשים מוציאים ממני צדדים רעים, ש-שנייה אחרי שאני חושפת אותם אני מרגישה נורא. צדדים שכשאני לבד, אני לא מרגישה צורך להוציא. אני רואה אצל כל בן אדם תוקף פוטנציאלי. יכול גם להיות אוהב פוטנציאלי, או שיכול להתחפש בתור אחד ולהסתיר כוונות אפלות יותר. הרבה יגידו שצריך לקחת סיכונים כי אחרת לא חווים. העניין הוא, שאני חווה כשאני לבד. אני חווה לא פחות ואפילו יותר כשאני לבד.