בפעם הקודמת שכתבתי לכם , הייתי אחרי הקורונה וזה מצב שבאמת אתה חושב אם עברתי את זה אני אלוף !!!

אז יומים לפני שיצאתי לחופשי מהכלא שנכפה עלי.

רצתי לרדת למטה עם פירות , כרית וספר ולשבת לקרוא בחוץ.

החלטתי משום מה שאני יורדת במדרגות עם כל הדברים האלה ביידים... ברור שזו החלטה שגויה. 

החלקתי במדרגות ישר על הישבן נפלתי שתי מדרגות למטה ,2 בומים חזקים הרעידו את הרצפה חשך עלי עולמי ברגע.

זה הסוף שלי חשבתי!!! זו הלכו האימונים הלכו לי החיים.

בקושי קמתי כאבי תופת... הלכתי הביתה ישר שמתי קרח הקפאתי את המקום. 

גם בלילה שמתי קרח.

אני לא רוצה לתאר את הפס של המדרגה שעיתר לי את הישבן במשך שבועיים לא יכולתי להשען אחורה בכיסא הלכתי והרגשתי כאב.. אבל לא מוותרים.

ביום שאחרי הזמנתי אמבולנס כי ממש כאב ואסור לרופא לבוא אלי או אני ללכת אליו.. כי הרי אני חולה ....(כן ממש הרגשתי מעולה כל הזמן הזה)

האמבולנס עמד שעה בחצר עד שהוא נסע אז ציינתי שיש לי פוביה ממקומות סגורים...עשו לי טובה פתחו את הדלת.

בבית חולים רצו לסגור אותי בחדר עם מצלמות, 2 דלתות ננעלות...אמרתי לפראמדיק.. לפה אני לא נכנסת.

אז שמו אותי בחדר נפרד אחר , שם איכשהו הצלחתי לטפס ולהגיע לחלון ופתחתי אותו.

בצילום לא ראו שברים והכל תקין.

אז דבר ראשון אמרתי תודה שיצאתי מזה וגם מהקורונה בשלום.

ההחלמה של הנפילה לקחה שלושה שבועות ועדיין לא מאה אחוז. כלומר יכול לקחת חודש 

אני מקווה שהפקתי  את הלקחים... משום  שנפילות בגיל מסויים עלולות להיות הרבה יותר טרגיות.

שלכם אני.....שימרו על עצמכם כי אין לכם תחליף