מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחפשת את הכיוון

165 צפיות

מחפשת כל הזמן הוכחה שאני טובה, 

לא מוצאת ומשתגעת מזה

והבעיה היא איפשהו אצלי בראש: מיליון אנשים אמרו לי שאני טובה והראש שלי מתעקש להגיד לי שאני לא... תקועה בעבר ובמה שפעם אמרו לי

חייבת להיות ראשונה כדי להוכיח לעצמי שאני כן טובה, שיש סיכוי שכן

בינתיים עוד לא ראשונה, וגם לא אהיה בגישה הלחוצה הזאת

הלפ מיייי

תגובות

מבינה שקשה לך.

אבל את מודעת למצב, מודעת לזה שאת כן טובה וזה הכל בראש שלך בגלל דברים שאמרו לך פעם ושאינם נכונים. זה כבר חצי הדרך.

עכשיו נכון, את צריכה למצוא את הדרך איך להפנים את המידע הזה ולהאמין בעצמך. לצאת מהפלונטר. 

אולי בעזרת איש מקצוע? שיחות? 🍀🌸

תודה על התגובה!!! אני בת 16 אני לא יכולה ללכת לפסיכולוג בלי אישור הורים

וההורים ממש לא בכיוון של זה, והם גם לא יבינו

בעיקר כי הם בעצמם אלה שאמרו לי את זה המון פעמים, שאני לא כל כך טובה...

לא מרוע, פשוט כי הם לא חשבו שאני מיוחדת, חשבו שאני סתם סבירה 

ואני אחת פרפקציוניסית, זה גם חלק מהבעיה.

ובכלל, ההורים לא מרוצים משום דבר שאני עושה בחיים וחושבים שאני מבזבזת את עצמי וצריכה לעסוק בדברים שלא מעניינים אותי. שמעתי מהם לא פעם שאני אגיע בדרך הזאת שלי להיות אחת בלי כסף ושהם לא יוכלו לעזור לי אז... ושאני דופקת לעצמי את החיים. אני ספורטאית מקצועית והם חושבים שספורט הוא ביזבוז זמן. 

רק בת 16 וכזו חכמה...

שנת הלימודים מתחילה. אולי תבקשי להיפגש עם היועצת החינוכית בבית הספר?

מבינה כמה זה מבאס ומוריד לשמוע כאלו הערות.

רעיון טוב 

אולי אדבר עם היועצת... תודה!!!

Jane-Smith
19/08/21 0:05

הראש העקשן שלנו לפעמים מתעקש להזכיר לנו דברים שלא הצלחנו דווקא כשאומרים לנו שהצלחנו.

האמת שאני לא יודעת איך משתלטים על זה.

אבל מה שכתבת לי בפרטי, רק מראה כמה אינטלגנטית את.

אולי את תהיי זו שתמצא לזה שיטה?

אני בשוק שזכרת אותי!!! לוב יו!!!

Jane-Smith
19/08/21 0:28

כמובן שאזכור אותך..איך אפשר לשכוח?

את האמת שגם אני זכרתי אותך... וקראתי הרבה ממה שכתבת. אני מאוד נבוכה משום מה לכתוב כאן אז לא כותבת.. 

Jane-Smith
19/08/21 21:14

באמת?זכרת?

אני יכולה להבין, לפעמים אני גם נמנעת למלכתוב חלק דברים.

אבל חלק דווקא כן כותבת.

ובדרך כלל עונים בלי לשפוט ובאכפתיות.

אוראל990
21/12/21 16:11

היי יקרה :))

ראיתי שהגבת בפוסט כאן באתר, והכינוי שבחרת לעצמך תפס לי את העין, אני חושב שעלית על משהו מאוד מאוד משמעותי בחיים וזה בא לידי ביטוי במשפט שבחרת לייצג בו את עצמך "שמחה זו לא תכונה, זו החלטה". - מפה לשם ראיתי את הפוסט הזה שלך, שנכתב לפני כמה חודשים, אבל מה שאת כותבת בו מעורר בי הזדהות ומעלה לי כמה מחשבות על הנושא, כי גם בי יש את המאבק הזה.

לדעתי, החיפוש אחר ההוכחה שאת טובה, והצורך להיות מספר אחת, ביחד מייצרים את מה שנקרא פרפקציוניזם. אבל בעצם מה שמסתתר מתחת לפני השטח זה שאת לא באמת מחפשת הוכחה לכך שאת טובה, אלא מציבה לעצמך תנאי - "אני טובה רק אם אני מספר 1".

ההנחה שאת טובה רק אם את מספר 1 היא הנחה שגויה ובלתי מועילה מהסיבה הפשוטה, שאת צריכה להיות טובה כדי להגיע למקום ראשון, ואם את לא טובה, כי את לא במקום הראשון, אז איך תגיעי?

זה כמו להיות בתל אביב ולרצות להיות בירושלים, זה שאת לא במקום שאת רוצה, זה לא אומר שהרכב שלך לא טוב. להיפך, זה אומר שעכשיו יותר מתמיד את צריכה את הרכב שלך.

ובכלל, בחיים אין מספר 1, תמיד אפשר להתקדם עוד ועוד. וזה הכי כיף, כי ככה לא מפחדים להצליח עוד ועוד, כי תמיד נשאר עוד דברים מעניינים ללמוד ולהשיג.

מקווה שאת מרגישה טוב ושעובר עלייך יום נעים :))

עוד פוסטים בבלוג: מחפשת את הכיוון