אני אהיה אמא אחרת
הפצעים שלי יבנו בי אני חדשה
אמא
געגוע שורף
וכאב חזק יותר מהכול
למשהו שכבר לא יכול
לקרות
איזה רעבת נצח
מאמללת
(את עצמי)
מטפלת
(באחרים!!)
אבל תסבירי מה קשה לך
שואלים
ומכבים
וקוברים אותי חיה
תחת טונות של אדמה
בוערת
אולי תתמוטט
עליי מנהרה פתאום
אולי זה כבר קרה
כל פעם קצת
ואפילו לא ידעתי
מה קורה
ולמה פתאום חושך
ואין אוויר
ולמה כואב לי
ומה לוחץ
ולאיפה נעלמה
גופתי המתה
יש איזה אתר
אתר ההריסות
שם התמוטט ההר הזה
ומתחתיו כנראה גופתי
עד היום
פחד מוות להתקרב אליו
בעיקר בגלל
שהגופה הזו עדיין מנסה
להשיג בכל כוחותיה
קצת אוויר
לנשימה
נלחמת
נלעגת
מבין אלפי טון
אדמה ובטון
לראות קצת אור שמש
ולהריח חמצן
ואולי להצליח
גם לנשום אותו
לפחות קצת
לעומק
וזה אסור
ואנוכי
וגועלי
זה מבולבל
ואבנים
ושוקולדים עטופים
של מחלקת יולדות
והמון רצונות ורעב נוראי
ומבלבל
בטירוף
כי מתוך הטונות אפשר לדמיין
שרואים את השמיים
ויש רצון חזק מאד שזה יקרה
כבר
אבל בדרך
זה שריטות
עמוקות
ולתוך הבשר הפעור נופלים רגבי הבטון
והאדמה
ושורפים
ובוערים
ומשתוללת אש
אפילו שהשמיים כבר קרובים
ומדמיינת את הריח
של הפרחים
וכמה יכולה קטנה אחת
שבתוכה
תכלת
ושחור בוער
ופרחים
ודם שותת
ותופת
ותקווה
ולא יכול להיות שיהיה טוב
עם הרדיפה האובססיבית
אחריו
לא רוצה שמות למצב שלי,
רוצה מנגינה רחוקה
רוצה
חיבוק של אמא
יודעת שזה לא יקרה
כואבת
אותי הקטנה
כל כך רוצה להאמין
ולא מצליחה
מרגישה שמשקרת את עצמי
ואולי אין צורך בכל זה
אולי רוצה להפסיק
את החתירה המשוגעת החוצה
עם השריפות שפוערות בי
בבשר החי
אולי רוצה עוד להישאר
לישון קצת
מכירה כבר איך כואב הבטון
מכירה כבר את הקצוות
של החיים
מכירה את הייאוש
מכירה את האובדן
ואולי יותר מכל זה
שפשוט אין לי כוח
רוצה שמישהו יבוא למשות אותי
ושידאגו לי
ויכינו את הרשימות
ויעטפו
וידעו מה טוב לי
ויראו
לא רוצה
לצאת לבד
רוצה
שמישהו אחר מבחוץ
יראה כמה קשה לי
שאהיה חסרה
שאהיה אהובה
תגובות
