כתיבה מיוחדת, מסקרן מה היית כותב על הטעם החמישי והמסתורי- אוממי. משתתפת בצערכם על סבך, לאבל אין רק צורה אחת, כל אחד בדרכו שלו. באשר לשאלותיך "מה הטעם?", אולי טעם יכול להשתנות בפן הרגשי שלו. פעם חמוץ יהיה מצחיק, פעם מתוק יהיה רומנטי, פעם מר יהיה ממורמר ומלוח? לסבתי ולי יש מעין קטע, העבירה לי משלים שאביה גידל אותה עליהם. באחד המשלים היה מלך ולו שלוש בנות- המלך שאל אותן "כמה אתן אוהבות אותי?" הראשונה ענתה- כמו סוכר, השנייה- כמו דבש, השלישית- כמו מלח. אקצר מעט את המשל ואומר שלאחר שהתעצבן מאוד עד גירוש ביתו השלישית על שאמרה שאוהבת אותו כמו מלח. יום אחד, אחרי שנהייתה פופולארית בבישולייה, הזמינו אותה לארמון מבלי להבין מי היא, הילדה השלישית בישלה למלך ארוחה מגוונת ועצומה, אך ללא מלח. ואז הגיע הפאנץ'. סבתי ואני אומרות אחת לשנייה לעיתים- "אני אוהבת אותך כמו מלח". גם המלוח, לעיתים יכול להיות חיובי. "מה הטעם", אז אולי טעמים זה רגשות וריחות זה רגשות או תחושות או מחשבות והכל זה בעצם צורת מחשבה וזוויות ראייה? אולי טעמים מגוונים מזכירים לנו מנעד רחב, שאותו עלינו לחוש. מעורר מחשבה. תודה על הכתיבה, פה בשבילך:heart:

אבל ... אפשר לקחת את זה למקומות אחרים אח יקר מר - מרירות של אשכולית עסיסית. מעניינת בפה. מרירה הבירה הצוננת אחרי אמון גופני - ואיזו מרירות טובה היא מלוחה הזיעה הטובה אחרי רכיבת אופניים ביום קיץ. מלוח הים משובב הנפש. חמוץ הלימון שנותן טעם לסלט. חמוצים המלפפונים שמלווים כל ארוחה מזרחית טובה. וכן מתוקה הגלידה וגם השוקולד. ועדיין נאהב את השילוב של מתוק עם חמוץ ולאחרונה גם מתוק עם מלוח וגם מתיקות מרירה הרבה יותר מעניינת לנו. עכשיו תבחר לאן לקחת את הטעמים ...