היי איש עצוב. אני לא מתכוונת לא לקבל את מה שאתה רואה ומרגיש לגבי אפס. אבל הייתי רוצה להראות לך קצת מה אני חושבת על אפס. ברשותך. באפס אי אפשר לחלק, לפחות זה מה שלמדים עד התיכון, כשמלמדים אותך מה זה אסימפטוטה (מי זוכר?) אבל אפס הוא גם מספר. והוא חוצץ והוא מיוחד. בין כל המינוסים לפלוסים. אפס הוא לא אין, אפס הוא יש אפס. ונכון, הוא עגול ושמנמן. ואיך הוא מגדיל מספרים אחרים? מ1 ל10, מ10 ל100. מ100 ל1000. עד אין סוף. אפס הוא שומר מקום. אפשר תמיד למלא בזכותו. 101, 102, 103... 110. אפס נמצא בעיניים, על שירותים (לפעמים אפילו שניים), גם ב8 וגם כש8 שוכב. אינסוף, כבר אמרנו. אפס מרכיב שפה שלמה ביחד עם 1. בלי האפס, 1 לא שווה כלום (לא שווה אפס) בתוך אפס אפשר לצייר, כמו בתוך מסגרת יפה. ואפשר גם להכניס אותו לתוך מסגרת בצורה אחרת. אפס אפשר לגלגל על המותניים, אפשר להפריח באוויר, אפשר לעשות עם סבון, אפשר לראות סביב הכוכבים. כמו שבתאי. אני אוהבת את אפס. אפילו להגיד אותו יכול להימשך עד אינסוף. אפסססססססססס..... לאפס יש כוח. שאנחנו לא לגמרי מבינים. אבל אולי זה הכוח, דווקא- מה שלא בהכרח רואים. :angel: < וגם הילה היא אפס..