יעילות חיסון הקורונה באנשים החיים עם טרשת נפוצה
ממצאים ראשוניים מעוררים שאלות ודאגות
26/04/21 11:08
1791 צפיות
אתמול התפרסמו תוצאות מחקר, שערכה פרופ' אחירון מתל-השומר, בנוגע ליעילות של חיסון הקורונה בחולי טרשת נפוצה, המקבלים תרופות המדכאות את המערכת החיסונית. (לינק - https://www.israelhayom.co.il/article/873353)
על פי תוצאות הסקר, יש הבדל מהותי בין מי שמטופל במייבנקלאד לבין מי שמטופל באוקרווס או בגילניה. על פי פרופ' אחירון, 100% ממקבלי מייבנקלאד פיתחו נוגדנים, זאת לעומת 22% בין מקבלי אוקרווס ו-0% מבין מקבלי גילניה.
למרות שהתוצאות הללו נשמעות מדאיגות מאוד, אני חושב שמקבלי אוקרווס וגילניה אינם צריכים להיכנס ללחץ. ראשית, יש לשים לב שהמחקר מתבסס על מספר קטן מאוד של נבדקים (בין 23 ל-44 חולים, המקבלים את כל אחת מן התרופות).
בנוסף, ומבלי להיכנס להסברים ביולוגים מסובכים, בחולים שבהם המערכת החיסונית מדוכאת, יתכן ויחלפו שבועות רבים ואף חודשים עד שיתפתחו נוגדנים, לכן בדיקה סרולוגית המתבצעת בסמוך לחיסון, לא תמיד נותנת תמונה אמיתית. לכן אפשר להניח כי אדם מחוסן, גם אם הוא מטופל בתרופות המדכאות את המערכת החיסונית, יגיב במידה כלשהי כנגד הנגיף.
בהקשר זה אני גם מזכיר כי ההמלצה הסטנדרטית של משרד הבריאות היא לא לבצע בדיקות סרולוגיות ולא להסתמך על תוצאותיהן. על פי המשרד, בדיקות סרולוגיות להימצאות נוגדנים - לפני ואחרי החיסון - אינן מהוות מדד לרמת ההגנה כנגד הנגיף.
במקביל, חשוב לציין שפרופ' קרוסיס מהדסה עין כרם, בשיתוף פעולה עם עוד מספר מרכזי טרשת בישראל, מנהל כרגע סקר - שימשך כשנה - שבו יבדקו מקבלי התרופות לטרשת שחוסנו כנגד קורונה, להמצאות נוגדנים.
במהלך השנה הזו, המשתתפים יבדקו מספר פעמים לנוכחות נוגדנים ולכן רק בעוד מספר חודשים אפשר יהיה לדעת בוודאות את השפעת החיסון על התפתות הנוגדנים אצל חולים אלה.
אני מעריך שבסופו של דבר, אם התוצאות שיתקבלו יעלו שהחיסון באמת אינו יעיל, יינתנו הנחיות ספציפיות כמו למשל חיסון שלישי. בכל מקרה, העובדה שאחוזים מאוד משמעותיים מאוכלוסיית המדינה מחוסנת ("חיסון עדר"), מאוד מקלה על החשש שהחיסון אינו יעיל.
בכל מקרה, בשורה התחתונה - כולנו, ובמיוחד כל מי שמקבל תרופה לדיכוי המערכת החיסונית, צריכים להמשיך לשמור על ההנחיות של משרד הבריאות ובמקביל בואו נמתין לתוצאות יותר משמעותיות.
אני מזכיר שניתן להירשם לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג זה, בשתי דרכים:
• דרך מערכת העדכונים של "כמוני", על ידי לחיצה על הכפתור "עקוב אחרי הבלוג" בראש העמוד הזה
• הצטרפות לקבוצת ווצאפ העדכונים של MS ישראל בלינק https://bit.ly/MS-Israel
בנוסף, ניתן ליצור עימי קשר באמצעות הדוא"ל lavi@ms-israel.co.il
---------------------------------
מידע זה מפורסם כאן בחסות שיתוף פעולה בין עמותת "כמוני" ל-MS ישראל בע"מ (חל"צ) - חברה לתועלת הציבור המארגנת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, בני משפחותיהם ומעגלי התמיכה שלהם, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. חולים בטרשת נפוצה ובני משפחותיהם המעוניינים להשתתף בפעילויות שאנו עורכים, להיות בקשר עם חולות וחולים אחרים ולקבל סיוע ותמיכה - מוזמנים ליצור עימנו קשר ב-054-4522572 (ענת אילון) או באמצעות מילוי הטופס הפרטים האישיים באתר האינטרנט שלנו – http://www.ms-israel.co.il).
על פי תוצאות הסקר, יש הבדל מהותי בין מי שמטופל במייבנקלאד לבין מי שמטופל באוקרווס או בגילניה. על פי פרופ' אחירון, 100% ממקבלי מייבנקלאד פיתחו נוגדנים, זאת לעומת 22% בין מקבלי אוקרווס ו-0% מבין מקבלי גילניה.
למרות שהתוצאות הללו נשמעות מדאיגות מאוד, אני חושב שמקבלי אוקרווס וגילניה אינם צריכים להיכנס ללחץ. ראשית, יש לשים לב שהמחקר מתבסס על מספר קטן מאוד של נבדקים (בין 23 ל-44 חולים, המקבלים את כל אחת מן התרופות).
בנוסף, ומבלי להיכנס להסברים ביולוגים מסובכים, בחולים שבהם המערכת החיסונית מדוכאת, יתכן ויחלפו שבועות רבים ואף חודשים עד שיתפתחו נוגדנים, לכן בדיקה סרולוגית המתבצעת בסמוך לחיסון, לא תמיד נותנת תמונה אמיתית. לכן אפשר להניח כי אדם מחוסן, גם אם הוא מטופל בתרופות המדכאות את המערכת החיסונית, יגיב במידה כלשהי כנגד הנגיף.
בהקשר זה אני גם מזכיר כי ההמלצה הסטנדרטית של משרד הבריאות היא לא לבצע בדיקות סרולוגיות ולא להסתמך על תוצאותיהן. על פי המשרד, בדיקות סרולוגיות להימצאות נוגדנים - לפני ואחרי החיסון - אינן מהוות מדד לרמת ההגנה כנגד הנגיף.
במקביל, חשוב לציין שפרופ' קרוסיס מהדסה עין כרם, בשיתוף פעולה עם עוד מספר מרכזי טרשת בישראל, מנהל כרגע סקר - שימשך כשנה - שבו יבדקו מקבלי התרופות לטרשת שחוסנו כנגד קורונה, להמצאות נוגדנים.
במהלך השנה הזו, המשתתפים יבדקו מספר פעמים לנוכחות נוגדנים ולכן רק בעוד מספר חודשים אפשר יהיה לדעת בוודאות את השפעת החיסון על התפתות הנוגדנים אצל חולים אלה.
אני מעריך שבסופו של דבר, אם התוצאות שיתקבלו יעלו שהחיסון באמת אינו יעיל, יינתנו הנחיות ספציפיות כמו למשל חיסון שלישי. בכל מקרה, העובדה שאחוזים מאוד משמעותיים מאוכלוסיית המדינה מחוסנת ("חיסון עדר"), מאוד מקלה על החשש שהחיסון אינו יעיל.
בכל מקרה, בשורה התחתונה - כולנו, ובמיוחד כל מי שמקבל תרופה לדיכוי המערכת החיסונית, צריכים להמשיך לשמור על ההנחיות של משרד הבריאות ובמקביל בואו נמתין לתוצאות יותר משמעותיות.
אני מזכיר שניתן להירשם לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג זה, בשתי דרכים:
• דרך מערכת העדכונים של "כמוני", על ידי לחיצה על הכפתור "עקוב אחרי הבלוג" בראש העמוד הזה
• הצטרפות לקבוצת ווצאפ העדכונים של MS ישראל בלינק https://bit.ly/MS-Israel
בנוסף, ניתן ליצור עימי קשר באמצעות הדוא"ל lavi@ms-israel.co.il
---------------------------------
מידע זה מפורסם כאן בחסות שיתוף פעולה בין עמותת "כמוני" ל-MS ישראל בע"מ (חל"צ) - חברה לתועלת הציבור המארגנת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, בני משפחותיהם ומעגלי התמיכה שלהם, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. חולים בטרשת נפוצה ובני משפחותיהם המעוניינים להשתתף בפעילויות שאנו עורכים, להיות בקשר עם חולות וחולים אחרים ולקבל סיוע ותמיכה - מוזמנים ליצור עימנו קשר ב-054-4522572 (ענת אילון) או באמצעות מילוי הטופס הפרטים האישיים באתר האינטרנט שלנו – http://www.ms-israel.co.il).
תגובות
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פ...
עוד פוסטים בבלוג: טרשתון - חדשות ועדכונים בנושא טרשת נפוצה
מהפך באסטרטגית הטיפול בחולי טרשת נפוצה
וועדת סל התרופות לשנת 2022 אימצה את המלצות ועדת ההסכמות בנושא זה
קראו עוד
הכנסת החליטה על העלאת קצבאות הנכות והשר
פגיעה מסויימת תהיה בנכים בעלי משכורות גבוהות מאוד הזכאים לפטור ממס הכנסה
קראו עוד
תוצאה סרולוגית נמוכה אינה חזות הכל
מחקר חדש שנערך בהדסה עין כרם מראה שתוצאה סרולוגית נמוכה לחיסון הקורונה אינה מעידה שהאדם אינו מחוסן ואינו יכול להתמודד בצ...
קראו עוד
ה-FDA מאשר תרופה חדשה לטיפול בטרשת נפוצה
התרופה Ponvory מיועדת למי שחי עם טרשת נפוצה מסוג RRMS או SPMS
קראו עוד
לביא שיפמן - MS ישראל
ההמלצה/הנחיה של משרד הבריאות מצורפת כאן כתמונת מסך.
daflove
הי לביא... תודה על הבהרת עמדתך. אני נוהגת לקרוא את דבריך לעתים להסכים ולעתים לא. הרשה לי במקרה הזה לחלוק עליך, חושבת שחלק מהמידע שאתה רושם אינו מדוייק. מצד אחד אתה מראה שאין טעם בבדיקת נוגדנים ומצד שני משתף במחקר של קרוסיס ושות׳ שבודקים למעשה את אותו דבר כמו אחירון. היום התפרסם ביynet הכתבה הזו. מדובר במספרים דומים... האם גליה רהב תעשה משהו לא קביל או מאושר ?https://www.ynet.co.il/health/article/B1sQ111twO?utm_source=ynet.app.ios&utm_term=59233600&utm_campaign=whatsapp&utm_medium=social
לביא שיפמן - MS ישראל
לקח לי קצת זמן להשיב לך כי הקדשתי זמן לקרוא את פרטי המחקר של פרופ' אחירון במקור האנגלי שלה. 1. קודם כל ולפני הכל חשוב לזכור שבדיקת נוגדנים ("בדיקה סרולוגית") היא לא חזות הכל. לדעתי, החשיבות שנותנים לבדיקה הזו כמדד יחיד למידת החיסון נגד קורונה הוא יותר מדי גבוהה. מעבר לנוגדנים, פרופ' אחירון לא לוקחת בחשבון את החיסוניות התאית והזכרון החיסוני שנותר כתוצאה מהחיסון. מדדים אלה לא נבחנים בבדיקה הסרולוגית ולא נלקחו בחשבון. 2. יתר על כן, אני חושב שחלק מהממלצות של פרופ' אחירון הן מרחיקות לכת ובלתי זהירות. הן לא רק יוצרות חרדה מיותרת, אלא גם מתבססים רק על הבדיקה הסרולוגית ולא על בדיקה וניסיון ארוך טווח כמו שנעשה על ידי פרופ' קרוסיס במחקר הרב מרכזי שמתואר בפוסט שלי. 3. לינק למחקר של פרופ' אחירון יש כאן - https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/17562864211012835