כתבתי בשני הימים שעברו שני פוסטים. או שלושה.. אבל השלישי לא נחשב..
אחד מהם עם צילום יצירה שהבטחתי לעצמי להעלות לפני שאשמיד, לא משנה איך יצא.
בכוונה עשיתי משהו מהיר כדי שגם לא אצפה מעצמי שיצא יפה. רק שיהיה מבטא..
השני עם קטע ארוך שכתבתי עלי עכשיו.
כל אחד מהם פתוח וכנה לגבי המצב הרגשי הנוכחי ולגבי חלק מהנסיבות שגרמו לו..
ולא פרסמתי.
מסתבר שגם באנונימיות עוד קשה לי להיפתח.
מעניין..
אולי רק תחת דימויים והשאלות אני מרגישה בנוח להגיד (בלי להגיד לגמרי)
ולספר, אבל לא עד הסוף (או אפילו עד האמצע).
מעניין אם זה מה שטוב לי עכשיו ואם כדאי להתעקש עם עצמי או להרפות..