יחסי הגומלין בין החיסון לקורונה וטרשת נפוצה: תוצאות ומסקנות
מסתמן כי החיסון אינו משפיע באופן שונה על אנשים החיים עם טרשת נפוצה
בסוף חודש דצמבר 2020, בשיתוף עם פרופ' עדי וקנין-דמבינסקי מבית החולים הדסה עין כרם, פרסמתי שאלון הנוגע לחיסון הקורונה של חברת פייזר, המיועד באופן ספציפי לאנשים החיים עם טרשת נפוצה.
השאלון פורסם במספר פורומים המיועדים באופן ספציפי לאנשים החיים עם טרשת נפוצה, ובמיוחד בקבוצת פייסבוק סגורה ומפוקחת שעמותת MS ישראל (חל"צ) מנהלת על פלטפורמה זו.
מטרת השאלון היא להבין את יחסי הגומלין בין החיסון למחלת הטרשת הנפוצה ולאתר חריגות ואנומליות בתופעות הלוואי, אם ישנן כאלה, בין האוכלוסייה הכללית לבין מי שחי עם טרשת נפוצה.
בשאלון, התבקשו המשיבים לספק מספר נתונים בסיסיים כמו מין, גיל, תאריך האבחון בטרשת, ערך ה-EDSS, התרופה הייעודית (DMT) בה הם מטופלים ותאריך הטיפול האחרון בתרופה זו. בנוסף, התבקשו המשיבים לתאר את תופעות הלוואי של החיסון עצמו ובמידה וחל שינוי במצב הטרשת, לתאר אותו.
המשיבים התבקשו למלא את השאלון לפחות פעמיים – לאחר קבלת כל אחת ממנות החיסון. כמו כן, אם בעקבות קבלת המנות חלו שינויים מאוחרים יותר במצב הטרשת, הם התבקשו למלא את הטופס פעם נוספת. כלומר, באופן תאורטי, כל משיב יכול היה לספק עד 4 מענים לשאלון.
זהות המשיבים על השאלון הינה אנונימית והם לא התבקשו לספק נתונים שיוכלו לזהות אותם. כתוצאה מכך איננו יודעים את מידת החפיפה בין מי שהשיב על השאלון אחרי קבלת המנה הראשונה, לבין מי שהשיב אחרי קבלת המנה השנייה.
יחד עם זאת, משאלות ופניות שקבלנו מהמשיבים במסגרת קבוצת הפייסבוק שבה פורסם השאלון, אני מעריך שיש חפיפה גבוהה וכמעט כל מי שהשיב לגבי המנה הראשונה, השיב גם לגבי המנה השנייה.
השאלון עלה לאוויר ב-27/12/2020 וחיתוך הנתונים המוצג בפוסט זה התבצע ב-7/2/2021. יחד עם זאת, השאלון עדיין פתוח למשיבים ונתונים נוספים ממשיכים לזרום. על בסיס נתונים נוספים אלה, נפרסם בעתיד עדכון לפוסט זה.
בתקופה האמורה התקבלו 425 משובים. 277 מהם ניתנו לאחר קבלת המנה הראשונה (65.2%) ו-148 משובים (34.8%) לאחר קבלת המנה השנייה. הבדל זה נובע מכך שיש פער של שלושה שבועות בין קבלת המנה הראשונה לקבלת המנה השנייה. לכן, לא כל מי שקיבל את הראשונה, הספיק במועד חיתוך הנתונים, לקבל את השנייה.
הנתונים הבסיסים שהמשיבים סיפקו מפורטים בתמונה הבאה. שימו לב שהיחס בין נשים לגברים עומד על כ-4 ל1. נתון העולה בקנה אחד מהידוע מהספרות המקצועית ומוכיח שטרשת נפוצה היא מחלה שתוקפת בעיקר נשים.
מידע מעניין לגבי התפלגות נטילת התרופות היעודיות לטרשת נפוצה (DMT) של ממלאי השאלונים מופיע בתמונה הבאה. שימו לב שבאופן מעט מפתיע, חלק לא קטן מהמדווחים – 15.4% - לא עושים שימוש באף תרופה ייעודית לטרשת.
בתמונה הבאה ניתן לראות את רשימת תופעת הלוואי העיקריות שדווחו על ידי ממלאי השאלון. כדאי לשים לב שבשתי תופעות לוואי עיקריות – עייפות וכאבי ראש – הדיווחים מאנשים החיים עם טרשת נפוצה נמוכים באופן משמעותי מאלה שדווחו על ידי חברת פייזר לגבי נסיינים בשלב הניסוי של החיסון.
בנוסף, לאחר קבלת המנה הראשונה, בני 55 ומעלה החיים עם טרשת נפוצה מדווחים על פחות תופעות לוואי מאשר צעירים בני פחות מ-55. בנוסף, האחוז של בני 55 ומעלה אשר חוו התדרדרות במצב הטרשת, נמוך יותר מאלה שהם צעירים יותר.
הדיווח לאחר קבלת המנה השנייה, המפורט בתמונה הבאה, מצביע על עליה בהיקף תופעות הלוואי שחוו מקבלי החיסון. נתון זה עולה בקנה אחד עם הדיווחים המתקבלים מהאוכלוסייה הכללית וגם מאלה שדווחו על ידי הנסיינים של החיסון בשלב הניסוי של חברת פייזר.
יחד עם זאת, גם כאן מספר המדווחים על עייפות וכאבי ראש מבין האנשים החיים עם טרשת נפוצה, נמוך באופן ניכר מהמדווח על הנסיינים של החיסון. שימו לב שרק כ-11% מהמשיבים לא חוו שום תופעות לוואי.
מתוך שלל הנתונים שהתקבלו במחקר, ניתן להסיק כי:
- בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, נראה כי החיסון של חברת פייזר אינו משפיע באופן שונה על אנשים החיים עם טרשת נפוצה.
- תופעות הלוואי שדווחו על ידי מקבלי החסיון דומות בשתי האוכלוסיות, וכי יש עליה במספר תופעות הלוואי המדווחות לאחר קבלת המנה השנייה.
- מרבית תופעות הלוואי שדווחו הן של תסמינים דמויי שפעת, ונמשכים 24-72 שעות.
אני מקווה שהתוצאות האלה נותנות לכם תמונה טובה לגבי החיסון, תופעות הלוואי ויחסי הגומלין עם מחלת הטרשת הנפוצה.
אני רוצה להודות לפרופ. עדי וקנין מבית החולים הדסה על הליווי וההנחיה בחיבור השאלות. בנוסף, אני רוצה להודות לעומרי צוויק, סטודנט לרפואה (MD–PhD) של פרופ. וקנין על הסיוע בניתוח התוצאות והצגתן.
אני מזכיר שניתן להירשם לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג זה, בשתי דרכים:
- דרך מערכת העדכונים של "כמוני", על ידי לחיצה על הכפתור "עקוב אחרי הבלוג" בראש העמוד הזה
- הצטרפות לקבוצת ווצאפ העדכונים של MS ישראל בלינק https://bit.ly/MS-Israel
בנוסף, ניתן ליצור עימי קשר באמצעות הדוא"ל mailto:lavi@ms-israel.co.il
---------------------------------
מידע זה מפורסם כאן בחסות שיתוף פעולה בין עמותת "כמוני" ל-MS ישראל בע"מ (חל"צ) - חברה לתועלת הציבור המארגנת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, בני משפחותיהם ומעגלי התמיכה שלהם, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. חולים בטרשת נפוצה ובני משפחותיהם המעוניינים להשתתף בפעילויות שאנו עורכים, להיות בקשר עם חולות וחולים אחרים ולקבל סיוע ותמיכה - מוזמנים ליצור עימנו קשר ב-054-4522572 (ענת אילון) או באמצעות מילוי הטופס הפרטים האישיים באתר האינטרנט שלנו – http://www.ms-israel.co.il).
חן71
שאלון מבורך. קצת מטריד שכמעט ל 10% היו שינויים לרעה בסימפטומים של הטרשת. אני חושב שרצוי עד כמה שניתן, לעודד אנשים אלו, באמצעות פניה רחבה כיוון שהשאלון אנונימי, להמשיך ולדווח בנושא. למשל, האם החמרה נמשכת וכו'. החיסונים כנראה לא יעברו מהעולם ומידע שכזה נראה לי חשוב.
לביא שיפמן - MS ישראל
בהתייחס להערה שלך - כאשר אנחנו מדברים על החמרה במצב הטרשת, לא מדובר על התקף או שינוי מז'ורי במצב הטרשת. מדובר על מעט יותר כאבים, מעט יותר קושי בהליכה ויותר נימולים שבדרך כלל חולפים אחרי מספר ימים.
חן71
הבנתי. תודה. אני עדיין חדש בתחום
יולו
תודה על שיתוף הנתונים. חשוב מאוד וכל הכבוד לכל השותפים. מספר שאלות (בעין של חוקרת): מה אחוז ממלאי שאלון שלא התחסנו כלל? יש לכם? יש קצת בעיה עם המספרים שפרסמתם לאחר מנה 1, ציינתם שהיו 277 משתתפים ובפילוג לפי גילאים יש 327, מאיפה הגיעו עוד 50? למה לאחר מנה שנייה אין את התפלגות הגיל, המדגם לא מספיק גדול? לגבי השפעה לרעה על מצב הטרשת, לדעתי התקופה המאתגרת משפיעה על המצב הנוירולוג של הרבה חולים בלי קשר לחיסון. אם יש לכם נתונים על קבוצת הלא מתחסנים ושינוי במצבם הנוירולוגי, ייתכן שתקבלו אחוזים דומים. מעניין אם ניתן למצוא קשר בין סוג הטיפול לבין החמרה לאחר חיסון, אם גודל המדגם יאפשר זאת.
לביא שיפמן - MS ישראל
תודה על השאלות וההערות. 1. השאלה המחקרית שנבדקה בסקר היא השפעת החיסון על חולי טרשת ולכן, השאלון התמקד ופנה רק למי שהתחסן. מכאן, שאין לנו מידע לגבי מקור השינויים במצב הנוירולוגי - החיסון או המצב. 2. ההערה שלך לגבי הסתירה בנתונים לגבי המנה הראשונה נכונה ואני מודה לך על תשומת הלב. בעקבות ההערה שלך, בצענו בדיקה חוזרת של הנתונים הגולמיים ומצאנו שהם לא הוצגו נכון בשקף. השקף תוקן וזה המוצג כרגע בפוסט מכיל את הנתונים הנכונים. 3. הקשר בין סוג הטיפול לבין תופעות הלוואי וההחמרה במצב הנוירולוגי הוא מאוד מעניין אבל כפי שכתבת נכון, אין לנו מדגם מספיק רחב על מנת לתת כאן נתונים בעלי משמעות. 4. התפלגות הנתונים אחרי המנה השניה היא כדלקמן: * ממוצע גיל גיל 47.7, * 9.9% זכרים, * 90.1% נקבות, * עדרך edss ממוצע 4.1 (דווח על ידי 47 משיבים), * מאז האבחון עברו בממוצע 13.9 שנים
נירית א.
האם ידוע משהו על האפקטיביות של החיסונים לצד תרופות לטרשת נפוצה? במקרה שלי טיסאברי. גם לא הבנתי אם ההמלצה היא לבצע בדיקה סרולוגית לאחר קבלת החיסון על-מנת לוודא שאמנם התפתחו נוגדנים? בקופת החולים, מכל מקום, לא מאפשרים בדיקה סרולוגית.
לביא שיפמן - MS ישראל
השאלה שלך מעניינת אבל אין לי מידע שיכול לתת עליה מענה בעל משמעות. הנתבון היחידי שאני יכול לספק לך הוא שבמהלך השנה האחרונה חלו כמה עשרות אנשים החיים עם טרשת בקורונה אבל נכון להיום, אינני מכיר חולי טרשת שקיבלו חיסון וחלו בקורונה. יש הרבה מאוד שאלות לגבי המשמעות של בדיקות סרולוגיות ועל פי משרד הבריאות הן בכלל מיותרות. לכן קופות החולים לא מאפשרות זאת ויש רבים הפונים לבדיקה פרטית שעולה בין 150 ל-250 שקל (תלוי בבית החולים). כל מה שאפשר להסיק ברגע זה, מהנתונים שמשרד הבריאות וקופות החולים מספקים הוא שהחיסון עובד. יחד עם זאת, אני ממליץ לכולם ולא רק למי שחי עם טרשת, להמשיך להקפיד על מסכה וריחוק חברתי ולנהוג על פי ההנחיות.
נירית א.
תודה