החיסונים נגד וירוס הקורונה של חברות פייזר ומודרנה מבוססים על פיסה של חומר גנטי המכונה mRNA.  חומר זה התגלה כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת ובמהלך עשרות השנים שעברו מאז, המנגנונים הקשורים בו נחקרו לעומק.

לפני כ-30 שנה התברר שבאמצעות חומר זה ניתן יהיה לחסן כנגד נגיפים שונים, אך רק התפרצות מגיפה הקורונה ותקציבי הענק שהופנו לפיתוח החיסון, הצליחה להפוך אותו למוצר מסחרי.

הרעיון הבסיסי העומד מאחורי החיסון הוא שכל מקטע ה-mRNA כולל הוראות ליצור של חלבון מסוים בגוף. במקרה של חיסוני הקורונה, ה-mRNA הכלול בחיסון מייצר את חלבון המעטפת של הווירוס.  המערכת החיסונית של הגוף מזהה חלבון זה כחומר זר, והיא מתחילה לייצר נוגדנים שישמידו אותו.

במקרה שבו האדם נדבק בווירוס הקורונה, המערכת החיסונית – שכבר מכירה את חלבון המעטפת – מצליחה לפעול ביעילות נגד הווירוס ובכך מונעת את המחלה או לכל הפחות מפחיתה את חומרתה.

בניגוד לחיסון הקורונה, שכאמור מבוסס על mRNA, כל החיסונים הקיימים כיום כנגד וירוסים מבוססים על נגיף מומת או מוחלש.  בחיסונים אלה מוזרקים לגוף הנגיפים עצמם או החלבונים שלו, שלעומת ה-mRNA, המקודד ליצור של חלבון ספציפי, הם הרבה יותר מסובכים לפיתוח.

ההצלחה של חיסוני ה-mRNA, והעובדה שהם גורמים לגוף עצמו לייצר את החלבון הספציפי המקודד בהם, מעוררת לאחרונה עניין רב.  מסתבר שישנם חוקרים הסבורים כי טכנולוגיה זו יכולה לסייע במיגור מחלות ממאירות ומחלות אוטואימוניות, כמו טרשת נפוצה.

כך למשל, על מנת לחסל גידול ממאיר משתמשים היום בקרינה או בתרופות כימותרפיות, שביחד עם חיסול התא הסרטני, גם פוגעות ברקמות רבות אחרות.  לעומת זאת, אם נקודד mRNA לתקוף רק את החלבונים הספציפיים של הגידול, נוכל להשמיד אותו בצורה מדויקת, מבלי לפגוע בשאר מערכות הגוף. 

בטרשת נפוצה, התקיפה של המיאלין (החומר המבודד את תאי העצב) מתבצעת על ידי אנטיגנים ספציפיים. האנטיגנים הם חומרים הגורמים למערכת החיסון ליצירת תגובת חיסון ספציפית - או בקיצור מזהמים. בטרשת נפוצה אנטיגנים אלה, המכונים אוטואנטיגנים (כלומר אנטיגנים הגורמים למחלה אוטואימונית), הם בעלי מאפיינים ספציפיים.

במקביל, מחקר שנעשה לאחרונה – בהובלת המנכ"ל של חברת BioNTech, השותפה של פייזר בפיתוח החיסון – הראה שחיסון mRNA המקודד באופן ספציפי לחלבון הקשור לאנטיגנים אלה, הצליח למנוע או לכל הפחות להפחית את התסמינים של טרשת נפוצה, ומנע את התקדמות המחלה.  כלומר על ידי תקיפה מדוייקת של האנטיגנים הפוגעים במיאלין, ניתן למנוע את המחלה או להביא להאטה בהדרדרות המיאלין העוטף את העצבים.

המחקר אמנם נערך במודל אנושי שהונדס בעכברים, המראים סימנים מוקדמים של טרשת נפוצה, אבל התוצאות המבטיחות שלו מאוד מעודדות.  התוצאות של המחקר, שבוצעו בשיתוף עם אוניברסיטת יוהנס גוטנברג בגרמניה, התפרסמו לאחרונה בגיליון האחרון של מגזין Science המכובד.  יחד עם זאת, יש לזכור, שמדובר במחקר ראשוני ויקח עוד זמן עד שהוא יגיע לשלב מעשי.

https://investors.biontech.de/news-releases/news-release-details/biontech-publishes-data-novel-mrna-vaccine-approach-treat

ניתן להירשם לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג זה, בשתי דרכים:

• דרך מערכת העדכונים של "כמוני", על ידי לחיצה על הכפתור "עקוב אחרי הבלוג" בראש העמוד הזה
• הצטרפות לקבוצת ווצאפ העדכונים של MS ישראל בלינק https://bit.ly/MS-Israel

---------------------------------

מידע זה מפורסם כאן בחסות שיתוף פעולה בין עמותת "כמוני" ל-MS ישראל בע"מ (חל"צ) - חברה לתועלת הציבור המארגנת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, בני משפחותיהם ומעגלי התמיכה שלהם, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה.  חולים בטרשת נפוצה ובני משפחותיהם המעוניינים להשתתף בפעילויות שאנו עורכים, להיות בקשר עם חולות וחולים אחרים ולקבל סיוע ותמיכה - מוזמנים ליצור עימנו קשר ב-054-4522572 (ענת אילון) או באמצעות מילוי הטופס הפרטים האישיים באתר האינטרנט שלנו – http://www.ms-israel.co.il).