פיילר ממליץ לכולנו לעבור על שבעת השלבים, לזהות את השלבים הקלים והקשים לנו ולהתמודד עם כל אחד מהם. לדבריו, המטרה היא לא רק להתמודד עם משבר נוכחי אלא לתרגל אימון של התמודדות עם משברים שיחזק אותנו ויעזור לנו עם משברים נוספים בעתיד. הנה שבעת השלבים בתהליך הקבלה של השינוי והשליטה בו, כפי שהם מובאים בספר.

1. קבלו את השינוי

הדרך לקבל את השינוי עוברת בהבנת הרגשות שהוא מעורר בנו: האם זה פחד? כעס? ככל שנבין ונתמודד עם הרגשות שעומדים מאחורי הקושי שלנו לקבל את השינוי, כך יהיה לנו קל יותר להתמודד עם שינויים ולהסתגל אליהם

כל מי שאוהב את המוכר והידוע מתקשה מאוד בשלב הזה. אנשים שמתקשים לקבל את השינוי נוטים להיתקע בו הרבה זמן ולבזבז זמן מיותר על מחשבות כמו "אילו היה כך" ו"אילו הייתי נוהג אחרת" — מחשבות שלא יקדמו אותם ולא יובילו אותם למקומות טובים. אנשים כאלה גם נוטים להכחיש את השינוי, להאמין שחייהם יחזרו למה שהיו, או להרגיש כעס, עוינות ולהתעלם מהבעיה במשך חודשים ארוכים. אבל שינויים בחיים מחייבים אותנו לשים את העבר מאחורינו. לסמן את הבית, העבודה או האנשים היקרים שאיבדנו כמשהו ששייך לעבר ולא ישוב עוד. והשלב הזה מורכב משלושה חלקים:

1. ההכרה בכך שמדובר בשינוי.

2. תחושה של בלבול כללי וקושי לחזור למסלול.

3. הכרה בסופיות המשבר והבנה שאנחנו על סף התחלה חדשה.

הדרך לקבל את השינוי עוברת בהבנת הרגשות שהוא מעורר בנו: האם זה פחד? כעס? ככל שנבין ונתמודד עם הרגשות שעומדים מאחורי הקושי שלנו לקבל את השינוי, כך יהיה לנו קל יותר להתמודד עם שינויים ולהסתגל אליהם. מניסיונם של אנשים רבים שרואיינו לספר, דרך יעילה להתמודד עם הבעיה היא בעזרת אימון אישי, כמו שמתרגלים נהיגה, כתיבה ורכיבה על אופניים.

2. סמנו את השינוי

סימון השינוי בחיים הוא דרך אינטואיטיבית שהוכחה במחקרים רבים כמפחיתה חרדה. אנשים רבים פועלים כך בלי להבין מדוע, אבל הסימון מעניק להם ביטחון, תחושה שיש סדר בעולם. זו יכולה להיות פעולה שחוזרת על עצמה, מעין סוג של טקס, או קעקוע גוף. כל סוגי הסימונים עוזרים להתמודדות עם משברים והם מומלצים מאוד. פיילר מונה ארבעה סוגים של סימונים:

אישי: סימון גופני על ידי קעקוע בגוף שמסמל לנו את השינוי, את המעבר. סימון אישי יכול להיות גם ריטואל חדש שאנחנו מאמצים, כמו אמירת תודה בכל בוקר, או אפילו תליית תמונה שמסמלת עבורנו את המעבר שחווינו.חברתי: יצירת אירוע בעקבות השינוי, כמו מפגש חברים, כתיבת סיפור שמסמן את האירוע או השתתפות בחוויות יוצאות דופן כמו צניחה חופשית כשחברים ובני משפחה צופים בנו.שינוי שם: תופעה נפוצה מאוד בקרב מתמודדים עם משברים - אימוץ שם אחר, שינוי שם או הוספת שם נוסף שמסמל שינוי שהאדם עבר.ניקוי: אימוץ דיאטת הרזיה, אימוץ שיטת תזונה חדשה, הפיכה לטבעוני או לצמחוני.

3. אמצו דרכי חשיבה חדשות

לכולנו יש אמונות והרגלים שאנו מחזיקים בהם מאז ומעולם. לרוב אלה הרגלים או אמונות של ההורים שלנו או של בני הזוג שלנו שאימצנו לעצמנו בלי לחשוב עליהם יותר מדי. לפעמים זו הדרך שבה אנחנו מחנכים את הילדים שלנו, בחירה בחוג חברתי, בילוי הזמן הפנוי שלנו או ההחלטה להתגורר במקום או בסגנון חיים מסוים.

פיילר מצא כי אנשים רבים מוצאים את זמן המשבר כהזדמנות פז להכיר את עצמם ולבדוק את התיאוריות שעליהן חייהם בנויים. כך לדוגמה, אנשים רבים מגלים בעת משבר שהעבודה שהם עובדים בה לא מספקת אותם. הם מגלים שהם בחרו בעבודה מסוימת ומחזיקים בה מסיבות כלכליות או מתוך רצון שההורים שלהם או בני הזוג שלהם יחשבו שהם מצליחים ומוצלחים. אבל כשהם שואלים את עצמם בכנות אם אלה החיים שרצו ובוחנים את עצמם לעומק, הם מגיעים למסקנה שזה לא מה שהם באמת רוצים.

זמן משבר הוא תקופה מצוינת לבחון את אותן אמונות חיים ולבדוק עד כמה הדעה של אחרים אכן שווה את המחיר שאנו משלמים עליה. אנשים רבים מאמינים שהם לא צריכים טיפול פסיכולוגי, מסביר פיילר, אבל דווקא טיפול כזה או אחר יכול לרענן להם את המחשבות. שינוי הוא הזדמנות לבדוק את כל החיים שלנו מחדש.

4. נצלו את ההזדמנות להיות יצירתיים

אנשים רבים שעברו משבר והתראיינו לספר מצאו שאחת הפעולות שסייעה להם להתגבר על המשבר היא גילוי היצירתיות שטמונה בהם ולמעשה בכל אחד מאיתנו. יצירתיות לא חייבת להתבטא באמנות, היא יכולה להיות גם כישרון לאימון אישי, יכולת לנהל משא ומתן או יכולת מכירה. פיתוח היצירתיות עזר למרואיינים רבים בספר להתגבר על המשבר ואף הוביל לשיפור בדימוי העצמי שלהם. רבים מהם סיפרו שהם התחילו לכתוב, חשבו לפרסם מחזה או שיר, התחילו לצייר או החליטו להתנדב.

היו אנשים שגילו את היצירתיות שלהם ביכולת חדשה שהם גילו בעצמם, כמו למשל התמודדות עם ביורוקרטיה וניהול המשבר שאליו הם נקלעו. היצירתיות יכולה להתבטא גם ביכולת לנהל ולרכז את הבעיות ולפתור אותן לפי הסדר. רבים סיפרו שגם עזרה לאחרים היא סוג של יצירתיות שעזרה להם להתגבר על המשבר שאליו הם נקלעו.

5. שתפו אחרים

פיילר מצא שבשעת משבר אנשים רבים חשים בושה, וכי תחושה זו שכיחה מאוד גם במקרים שבהם לאדם לא הייתה כלל שליטה על המשבר שאליו נקלע, כמו למשל מחלה. רבים מהמרואיינים סיפרו שהתביישו לספר על המשבר בחייהם, על כך שפוטרו מעבודתם או על כך שחלו במחלה. המשבר נראה להם כמו חולשה או בקשת עזרה ורחמים מהזולת, תחושה שגרמה להם לחוש שווים פחות.

רבים אף סיפרו שבעת המשבר הם הרגישו נפרדים מהאנשים שסביבם, כי נראה היה להם שהעולם ממשיך במנהגיו והם נשארים לבד עם הבעיות שלהם. כך לדוגמה, אנשים שאיבדו את העבודה שלהם סיפרו שהם נמנעו מלפגוש אנשים ומכרים כי חששו מהשאלה: "מה שלומך?". אנשים שהילדים שלהם נקלעו לבעיות כמו גירושים או אובדן עבודה התביישו לספר על כך למכריהם, הרגישו כישלון ובושה ואפילו נמנעו מפגישות משפחתיות כדי שלא יצטרכו להתמודד עם השאלה מה שלום הילדים.

המשבר נראה לאנשים רבים כמו חולשה או בקשת עזרה ורחמים מהזולת, תחושה שגרמה להם לחוש שווים פחות(צילום: Shutterstock)

אלא שמסיפורים אישיים של אנשים רבים שנקלעו למשבר מתברר שאחד הכלים העוצמתיים ביותר שעזרו להם להתגבר היה שיחה עם אנשים אחרים. אלה יכולים להיות אנשים בקבוצת תמיכה שחווים את אותם דברים, חברים או בני משפחה. לדבריהם, לשיחות עם אנשים אחרים יש ערך אדיר, גם אם המאזין אינו מביע את דעתו או נותן עצות.

פיילר עצמו מספר שחש בושה לצאת מהבית לאחר שעבר ניתוח ברגלו בעקבות מחלת הסרטן שבה לקה. הוא לא רצה שירחמו עליו, לכן נמנע ממפגשים חברתיים, וככל האפשר גם נמנע מיציאה מהבית. לדבריו, דווקא בתקופה קשה זו של החלמה הוא חווה בדידות רבה בשל ההחלטה הזאת, שכיום הוא מבין שהייתה טעות. השורה התחתונה: אנשים שיוצאים מהבית בעיצומו של משבר, משתפים אחרים ומשתתפים בקבוצות תמיכה, מרגישים טוב יותר עם עצמם, וקל להם יותר להתמודד עם המשבר שנקלעו אליו.