לאט ובטוח
דרך יציאה לחיים חופשיים
אז ... אחרי שבועיים וחצי בלי לצאת מהבית.
היציאה היחידה הייתי פעם אחת ברכב נסיעה לבן זוג שלי
כל הדרך חרדות מטורפות והתקפים שלא מפסיקים
היום יצאתי סופסוף מהבית .
כן היה מאוד קשה וכמובן שלא עשיתי את זה לבד
אבל מרגישה שעשיתי את זה . ואני חייבת לחזור לעצמי
אני מאוד אוהבת את הבחוץ. גם בגלל שאני עובדת מהבית אז אין לי סיבה באמת לצאת . מאוד נוח הבית אבל זה לא הפיתרון .
דיכאון מטורף חוסר תאבון ומוטיבציה
מרגישה שאני חייבת לעשות תהליך אינטנסיבי יותר ליציאה .
מתחילה בקרוב טיפול CBT בנוסף לפסיכולוג מקווה שזה יעזור
הבנתי שהכל בעצם מתחיל מליקויי חשיבה שגורם למחשבות לא בריאות ופחד . פחד מהחיים .
לוקחת רמוטיב טיבעי . כרגע לא רואה שינויי כלשהו
אני באמת מאמינה שמגיע לי לצאת מזה ולהתחיל לחיות חיים בריאים וחזקים שהפחד לא ימנע ממני לחיות .
מאחלת לכולם בריאות הנפש והגוף
no one
בהצלחה, מזדהה, גם אני במסע, והמסע לא תמיד קל לי, תודה על האיחול ועל השיתוף :heart: