זה כמו שלתינוק קטן חוגגים כל חודש ולמבוגרים מתחילים לחגוג עשורים בלבד

אז כשאני אפסיק לחגוג חודשים (ואני מקווה שזה יהיה אחרי שכבר הפסקתי להישקל מידי יום)

אני אדע שגדלתי

עברו חודשיים

זה מרגיש יותר

למרות שירדתי הרבה פחות ממה שרציתי

אני כבר אוכלת הכול

והקיבה שלי שתמיד היתה עשויה ברזל עדיין מעכלת הכול, הכול!

אני חושבת שאני היחידה בעולם שמסוגלת לאכול הכול אחרי שרוול

כל יום אני מנסה משהו חדש ובטוחה שזהו זה, הפעם היא תיכנע

אבל למרבה הפלא- אני טועה

וסתם בשביל לציין ציון דרך משמעותי, אני רוצה שתדעו כולם שהיום אכלתי סושי! היה טעים כמו שזכרתי.

בינתיים הכול בסדר, אני אודיע לכם אם לא אקום מחר בבוקר :)

אני מתחילה להינות מהמסע

מהכמויות המזעריות של אוכל

מהספורט (שאני משתדלת לעשות)

ומהרגשה כזאת שאני קלה יותר

אפילו אני יותר קלה עם עצמי למרות הירידה האיטית שלי. אולי זה מה שאני צריכה

.אני כבר לא כועסת על הגוף שלי ומתחילה לסלוח לו. בכל זאת גם אני לא הייתי הכי נחמדה אליו... אז עכשיו אני מפצה...

אשמח לשמוע מכם על החוויות שלכם... על הירידות שלכם הציפיות והאכזבות