לאחר שנתיים כאשר המצב היה בלתי אפשרי היגעתי לרופאים הנכונים  לא יספר כמה רופאים עברתי ומה היו האבחנות לא רוצה ליאש בקיצור עברתי את הניתוח להפרדת כלי הדם מהעצב מאושרת סוף סוף יכולה לחפוף לצחצח שינים דברים קטנים כמו נשיקה  אחרי חודש בבית כמובן חזרתי לעבודה היא חייינו  וככה המשכתי עוד שלוש שנים להגיד בריאה כן ללא כאב ואז בא המפץ הגדול   כמו זכוכית התפרקתי לרסיסים קטנים ביום אחד מבלי לחשוב כי אי אפשר לחשוב עזבתי את עבודתי המקום שבו עבדתי 27 שנים      שהיתי מלכת העולם ונשארתי בלי כלום ריקנות עצבות ובעיקר תיסכול עברתי טיפולים פסכאטרים ניסיתי לאחד את השברים  היום אני לאחר 40 קילו פחות עדין לא יכולה לעבוד עושה כל דבר כדי להציל אותי ספורט דיקור  ולא סיפרתי שבדרך קיבלתי עוד מתנות פסודטאמר צרבי וכמובן פיברומיאלגה השמנה מחרידה אבל אני חייה הלואי וסיפורי יעזר לאחרים אל תרימו ידים תלחמו בכאב ובמחלות