אז ככה לא בחרתי את המחלה היא בחרה אותי ופירקה אותי לגורמים זה התחיל באמצע החיים גיל שלושים ושמונה התחלתי להרגיש עיפות חולשה וכמובן לא הפסקתי את החיים המשכחתי לעבוד וללמוד  ולגדל שני ילדים מדהימים ובעל ובכל פעם שהיתי הולכת לרופא היתה אומרת לי שאני מפונקת ושאני צריכה לנוח לא בדיוק הבנתי מה היא רוצה וככה הגעתי לבצע בדיקות התברר שאין לי בי 12 בכלל ואפלא חיובית בקיצור נאמר לי לקחת ביי 12 המצב הדרדר וככה הגעתי לגיל 40 חגיגות הגיל ואני קיבלתי את המתנה הכי גדולה מחלה שיש לה שם טרגינמל נאורלגיה לא מספרת שבדרך על יומים בית חולים זריקות הרגעה מה לא אמרו לי חרדתית  דיכאון הכל מכל וכמובן מי עוזר זו הרפואה הפרטית ששם המלאכים האמיתיים בכאבים בפנים היו בילתי נסבלים אני רק מזה יכולה לעולות מופע שלם על ההתמודדות עם הכאב סיוט רק בני ביתי הבינו מה אני עוברת וכמובן לרגע לא תחשבו שישבתי בבית להפך התקדמתי בעבודה סימתי לימודים בקיצור לא נתתי לכום לשבור אותי ומיכאן התחילו הכדורים והשמות מה אגיד  נירונטין לא בסל  דפלט טריל טופמקס  את כל המיקס הזה לקחתי ביחד והמצב רק החמיר לחץ דם השמנה וכמובן החרדה והדיכאון מי שקורא אומר אלה נוגדי דיכאון אבל אני היתי אדם חיי מת