תיארתי לעצמי שהשחרור יהיה קשה אבל לא הבנתי עד כמה.

הייתי בתוך מסלול ברור וטוב והיה לי לא רע

הייתה לי עבודה נחמדה והיה לי זמן ללמוד את הדברים שאני אוהב ולהרגיש שאני משפיע ועושה לאנשים טוב.

ואז השתחררתי ואני מנותק. מנותק מהכל מנותק מהמציאות מנותק מהטוב. אני קם בבוקר בשביל עצמי והולך לישון בשביל עצמי. ואין פה אידאל ואין פה ערך ואין פה חברה. אלוהים יעזור לי, אני יודע. כמו שעזר לי כל פעם שהייתי בצרה. אבל כרגע זה כמו גהינם. אני האדם המאור בעולם, אך מצטער מאוד על המצב הירוד , על העדר הכלים לקבל את השפע הא-לוהי ועל החוסר בבריאות טבעית שיכולה להוות בסיס לאידאלים גדולים.

קומו אורות והאירו ! בקשו את הכלים שלכם ומיצאו אותם. אם לא קיים תביאו. אם אין תמציאו. הביאו רוח חדשה. עורי הרוח ! כל אנשי הטוב התעוררו! התאחדו ! היו מאושרים ! עשו טוב ! שמחו ושמחו ! שימרו על הנחיות הקורונה ואל תוותרו על הדברים שאתם אוהבים ! היפתחו ! מיצאו את האמת והטוב ! 

"עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה" (הרב קוק)

ותשובה איננה רק קיום מצוות אלא כל התקדמות לעבר מצב יותר טוב!

התחזקו וחזקוני בחזרה !