אחרי כמעט ארבעה חודשים בלי הקאות, חזרתי שוב לריטואל של בולמוס, טיהור ושוב להתחלה. רק היום הקאתי פעמיים. ניסיתי כל דבר כדי למנוע את חזרתם. שתייה מים לתחושת שובע, אכילה יתרה של חלבונים, תפריט עשיר קלוריות, ארוחת cheat... שוב דבר לא עזר. אני מרגישה ששוב אני חוזרת למקומות האפלים שהמלחמה הזו. הייתי חושבת על מוות לעיתים קרובות, אבל אפילו הניסיון הראשון שלי לא היה מלווה עם כמות כזו גדולה. אני מייחלת לרגע שבו אפסיק להתקיים. שלא אצטרך לדאוג לגבי המשקל, או מה אכלתי, או מה יש במקרר למקרה ויגיע הבולמוס. אני לא יודעת מה לעשות בכדי להפסיק את המחשבות האלו. מישהו יודע בכלל על מה אני מדברת? אני מרגישה בודדה ולבד. כאילו אני באמת על הקצה, מחכה למישהו שלא יבוא שיהיה שם לתפוס אותי. אבל אין שם אדם. רק המחלה הארורה הזו. אני נופלת.