בימים אלה כולנו ניצבים בפני אתגרים רבים מאוד. בשום תסריט הוליוודי לא שיערנו שנאלץ להסתגר בבתים ולעטות מסכה בכל יציאה למרחב הציבורי. אמנם המסכה כבר הופכת להיות אביזר אופנתי, עם שלל הדפסים וצבעים, אך אם יש משהו שלא רצינו בו כלל, זה לראות החמרה או התפרצות של תופעות עוריות כגון פצעונים, גרד, יובש ועוד בעור הפנים. רבים טועים לחשוב כי הפצעונים בעור פניהם הינם פצעוני אקנה או "אקנה מכניקה" הנגרם בשל עטיית המסיכה אך רבים אינם יודעים כי מדובר בעצם בתופעות עוריות אחרות העלולות להחמיר ללא אבחון וטיפול מקדים.

מהי רוזציאה ומהו הדמודקס?

רוזציאה מלשון רוז - ורד, מתאפיינת באדמומיות והסמקות של העור, הופעת נימי דם ופצעונים דמויי אקנה. היא מופיעה בבעלי עור בהיר בטווח הגילים 30 ל-60, ועכשיו בתקופה זו, אפילו בקרב אנשים צעירים יותר. לא יודעים מדוע היא מתפרצת, אבל סטרס, הוא בהחלט גורם משמעותי.

הדמודקס הוא טפיל מיקרוסוקופי ממשפחת הקרדיות שתמיד מקנן בעורנו וניזון מהסבום, החלב, והוא חלק מהמקרוביוטה שלנו. אך בתקופות של סטרס (כמו בקורונה) ותנאי לחות וחום חריגים (כמו בעטיית מסכה) הוא משגשג יתר על המידה וגורם לעור להגיב לנוכחותו בעוצמה.

כשזה מתרחש, נראה באזורי ה-T של הפנים (סנטר, אף ומצח), פצעונים קטנים ללא מוגלה בצורה של נקודות אדומות בעור או תפרחת, מרקם עור מחוספס וגבשושי, ולעיתים נחוש תחושה של גרד.

אז האם הסטרס הוא האשם?

אפשר לומר שכן. גם הרוזציאה וגם הדמודקס שתיהן תופעות שמוצאים בהן קשר עם היחלשות מערכת החיסון. כשאנו חווים רמות גבוהות של מתח וחרדה, הורמון הסטרס קורטיזול מוביל לירידה בכוחה של מערכת החיסון, נוצר ייצור מוגבר של חלב, דברים שבהחלט מהווים טריגר להתפרצות או להחמרה של תופעות אלו.

אז כל מי שיש לו פצעונים או גירוי אדום יש לו רוזציאה או טפיל דמודקס?

לא תמיד, יש בהחלט מקרים שבהם הפצעונים הם אכן אקנה בעור המבוגר, או אקנה הורמונאלי, אבל הסימנים הם שונים. אקנה הורמונאלי מתאפיין בפצעונים שהם לא רק באזורי ה-T ועל כן נמצא אותם גם בקו הלסת ואזור הצוואר.

אם מדובר באקנה, צפוי שנראה תגובה טובה לטיפול המסורתי באקנה. אך אם לא רואים שיפור, חשוב להיות מודעים לאפשרות שייתכן ומדובר באחת מהתסמונות שלעיל שנראות מאד דומה. אם זה המצב, נחוש החמרה בתסמינים בעקבות הטיפול המסורתי, בשל ייבוש העור והחמרת הגרד והאודם.

אפשר לבדוק את זה?

קודם כל חשוב מאוד לקבל ייעוץ רפואי ממומחה מתאים. רוזציאה היא תסמונת שניתן לאתר באמצעי דימות שמשקפים את המתחולל בתוך העור. לכן חשוב מאוד לא להסתפק בביקור טלפוני או בביקור וידאו מרוחק, אלא להיבדק פיזית אצל מומחה מתאים שמחזיק בקליניקה שלו אמצעי דימות מתאימים.

באותו אופן מאתרים גם את הדמודקס, שבשל היותו מיקרוסקופי, אין שום דרך אחרת לאבחן נוכחותו, אלא רק באמצעי דימות אלה. וכמובן, ע"י משטח עור שנשלח למעבדה לגילוי נוכחות הטפיל.

אז מה צריכות להיות נורות האזהרה שלנו?

נורות האזהרה שלנו צריכות להיות פצעונים עיקשים שאינם תמיד מוגלתיים באזורי הפה, הלחיים, האף והסנטר (בדיוק אזורי המסכה), גרד, אדמומית שאינה חולפת, והחמרה בעקבות הטיפולים "הרגילים".

יש מה לעשות בקשר לזה?

אבחון נכון זה כבר חצי הדרך. מחצית הדרך השנייה היא שינוי באורח החיים, הקפדה על תזונה שנמנעת מסוכרים פשוטים, קמחים לבנים, מוצרי חלב בקר וחטיפים. כמה שנאכל יותר ירקות ירוקים, ככה נהיה פחות אדומים! לא יודעים בדיוק מדוע ההקשר התזונתי כה משפיע, אבל זה בהחלט משהו שכיום כבר יודעים.

כמו כן, אלכוהול ורוזציאה אינם הולכים יד ביד. אם אתם מאדימים מאד אחרי שתיית אלכוהול ובעיקר אחרי יין אדום, מרגישים לפעמים תחושת בערה, גלי חום וגרד בעור באזור הפנים, זה בהחלט עוד רמז לכך שהנכם סובלים מרוזציאה, אז המעיטו בצריכת משקאות חריפים והקפידו על תזונה בריאה. במקום מתוקים נאכל פירות, ובמקום חטיפים ננשנש ירקות. אנו שוהים הרבה בבית, ומסגרת תזונתית בריאה תקנה לנו מסגרת בריאה ביום יום, ומוטיבציה לשמור על עצמנו.

ומה עם המסכה?

את המסכה חובה להמשיך לעטות. פצעונים זה משהו שניתן לטפל בו והמסכה חשובה כדי להגן עלינו ועל יקירינו מפני התפשטות הנגיף.המה שכן, אני ממליצה מאוד לבדוק טוב טוב את המסכה שבחרנו. יש לבחור בבד כותנה ולא בבד סינטטי, כדי שלא יגרה את העור ושינדף את הזיעה.

כמו כן, יש לשים לב לכך שהבד אינו מכיל הדפסים או צבעים מגרים.

המלצה נוספת היא לא להתעצל לכבס את המסכה. המסכה אוספת אליה אגלי זיעה ולחות ומשגשגים בה חיידקים ופתוגנים שונים, דבר שמאיץ היווצרות של זיהומים בעור.

ומה עם העור?

אם אכן אובחן בעורכם רוזציאה או דמודקס, יש חשיבות בטיפול מערכתי כולל. אין להסתפק רק בטיפול תרופתי, ויש לבחור במומחה עור בעל ניסיון בתסמונות אלה ולבצע פרוצדורות קוסמטיות לטיפול בעור הגבשושי ובאדמומית עצמה.

חשוב לדעת שאלה תופעות שרק מתקדמות ומחמירות על ציר הזמן, אז ככל שנקדים, כך נתפוס זאת בזמן. כי יש מה לעשות, ואפשר מאוד לשפר, ואין זו גזירת גורל.

ולסיום, כמה טיפים עכשיו בתק' הסגר

עכשיו, כשיש סגר ולא ניתן לבצע פרוצדורות בקליניקה, נקפיד על המרחב הביתי. יש לוותר כליל על איפור ועל כל החומרים המגרים והמקלפים כמו פילינג או סבונים מייבשים.

חשוב להשתמש בחומרים עתירי לחות, ולכן נעדיף דווקא לנקות את העור בסבון פנים המותאם לעור הרגיש או בחלב פנים.

כמו כן, יש לוותר על תכשירים מבוססי שמן כמו סרום שמנים, או קרמים שומניים, או קרמים אורגאניים שמבוססים על חמאת שיאה או חמאת קוקוס. לא כל מה שאורגאני בהכרח מיטיב עימנו, כי טפיל הדמודקס דווקא משגשג יותר בתנאים עתירי ליפידים (שומן).

ולסיום, אם אתם נוהגים להשתמש באלכוהול לחיטוי העור או הידיים, תנו לחומר להתאדות כליל לפני מגע בעור הפנים, כדי שלא להחמיר אדמומית, גרד ויובש.

אסיים בברכת בריאות טובה לכולנו!

שלכם, יפית כהן