שיר מקסים של סיה בכותרת, מהאהובים העליי שלה. הקסם בפער בין לבד לבודד הוא מדהים... אני אוהבת להיות לבד, בספייס שלי, זה הופף אותי לבודדה? לאו דווקא אני ככ מבינה את הקושי בלצעוק כאשר כולם מסביבך חירשים, עיוורים ואילמים כלפיך. חסרי חושים, יודעחם רק לגלות אמפתיה מהצד. העולם שלנו מורכב ממעגלים ודמויות עגולות (יש גם אנשים ונשים שטחיות אבל הן לא ככ רצוים ורצויות כאן). העולם עגול (כן כן, עגול). הכדור עגול והכל מחזורי בחיים, השמש זורחת ושוקעת, יום חדש מתחיל ונגמר. לקחי את מעגלי השיח ועיגולי האור והשתמשי בהם כשלך, חלק מהקבוצה שלך. את יודעת לפחות להודות במה שאת מרגישה, כל שאר האנשים פשוט עושים הצגה ממש טובה כנראה... את יודעת, עכשיו עם הקורונה אנשים עוטים עוד ועוד מסכות, אבל הן חד-פעמיות אז אני לא דואגת, כולם יורידו אותן בסופו של דבר. מאחלת לך סופש נעים בפתח, חגים שמחים ומחבקים והכי חשוב בריאות. ❤️