קורונה – אטופיק והתקופה של דאלאס

תקופת הקורונה החזירה אותי באחת לתקופה מיוחדת במסע שלנו – תקופה בה גילינו דברים חדשים.

עכשיו ב2020, היינו בבית ארבעה חודשים מבלי כמעט לצאת. משפחה גרעינית קטנה, בעלי היה רגיל לנסוע לחו"ל בתדירות גבוהה עבור העמותה שלנו. בדרך כלל הוא בבית שבועיים שלושה ולא יותר הנה עכשיו אנו כבר מעל חצי שנה  בבית. תקופה זו הביאה אותנו לכמה גלויים, התחלנו ללכת כל יום הליכה משותפת ולהשקיע בגינה שלנו גילינו מה טוב לנו ומה מפריע לנו ומה כדאי להשקיע.

ב1998 במסגרת העבודה שלי בבית הספר פגשתי את דינה, אשה נמרצת עם לב חם ורחב, שהגיעה מאמריקה והעבירה למורות  סדנאות. כשהתוודעה לסיפור של ציפי היא נענעה את ראשה בהחלטיות ואמרה: "לא יכול להיות שאין בכל העולם משהו שיכול לעזור לה!"

"אני מוכנה ללכת לכל מקום שהוא, נראה לי שאם אמצא מקום שיכול לבדוק את הרגישות הסביבתית נוכל לעזור לה" – אמרתי.

 זה זמן רב שהרגשתי שמלבד הרגישות והאלרגיה שיש לה למאכלים יש דברים בסביבה שמגרים אותה. הרופאים הניפו את ידיהם בביטול ואמרו, אין שום קשר, אטופיק זו מחלה שאינה תלויה בדברים חיצוניים. אך אני הרגשתי שהאוויר מסביב משפיע עליה קשה לי היום להגדיר על סמך מה הרגשתי זאת.

יום אחד מצלצל הטלפון שלי, דינה התקשרה אלי מאמריקה: "שולמית" אמרה בהתרגשות "מצאתי את מה שחיפשת" ואז גילינו את המרכזים לבריאות סביבתית. חיפשתי את הוותיק מבניהם והגעתי לדאלאס טקסס למרכז שנמצא תחת הנהלתו של ד"ר ריי, כבר 30 שנה . ואז, באפריל 1998 נסענו בעלי ואני וחמשת הילדים לגילויים חדשים במרכז אמריקה.

זו היתה כעיין תקופת קורונה עבורנו. לבדינו בדירה שכורה בקומפלקס של המרכז. הכל בבידוד מלא מהמשפחה והידידים, ומכל הכימיקלים והאלרגנים הסביבתיים. להיכנס למרכז היינו צריכים להגיע ללא שום ריח של סבון או בושם וסביבנו הסתובבו אנשים עם מסכות...היינו היהודים היחידים באזור וכאלו שגם רואים עליהם שהם יהודים. בעלי עם פאות וזקן וכל הילדים לבשו כיפות או קסקטים. להפתעתי זה רק עניין את האנשים והתייחסו אלנו בכבוד רב כמו שאמר אחד מהם: "מה אתם באמת שומרים את מה שכתוב בתנ"ך?"

לאט לאט גילינו את הדברים שהיו מפריעים ומגרים לציפי שלנו, חומרים שונים, ריחות של חומרי ניקוי וכימיקלים שונים השתמשנו בכמות קטנה של משחת הידרקורטיזון אך לא יותר מזה ,

כל בוקר הגענו למרכז שם עשו לציפי בדיקות אלרגיה תת עוריות לכל סוג של מאכל שקיים. מחלב וביצים ועד שלוש סוגי דלוריות וקישואים למינהם.  סוגי עופות כמו הודו, יונה, ועוף רגיל בשר כבש בשר פרה ועגל ובשר צבי – מבחינתם הם היו בודקים גם בשר אריות ונמרים וגירפות... הם חיפשו למה ציפי אינה אלרגית.

ציפי התגלתה עם אלרגיות גבוהה מאד למי שמבין, הIgE  שלה היה אוחז ב16,000 אמנם היו זמנים שהגיע ל40,000 אך גם כך זה היה גבוה. בשעה שבדרך כלל יש בין 100 ל200!. לאחר תקופה מיפינו את האלרגיות שלה למאכלים ובעיקר לדברים סביבתיים כמו אבק פריחה, וחומרים שונים כמו פורמלדהייד ערכנו רשימה של המאכלים שהינה אלרגית אליהם ברמה נמוכה או שאינה אלרגית כלל  ואותם היא אכלה, ביניהם היה באמת בשר צבי שמסעדה יוקרתית בניו יורק תרמה לנו... ושלחה לנו קפוא בדואר ישיר.

לאחר תקופה של כחדשיים שלושה הילדה פשוט חזרה להיות חלקה!!

לא כל חולה אטופיק הינו אלרגי כל כך ולא כל אחד זקוק לדיאטה ולסביבה כל כך סטרילית. אך כולם מגיבים לחומרים או לסביבה שמגרה אותם וכדי להתמודד באמת עם האטופיק כדאי לעקוב ולגלות מה הם המגרים!! מתי יש יותר גרד? למה זה קשור לריח חומרי ניקוי? לאבק? לאבקת כביסה או למרכך? כאשר נמנע את הדברים המגרים נוכל ביתר קלות לנהל את העור ואת ההתלקחויות שלו.

ה"קורונה" ההיא שאנו קוראים לה "התקופה של דאלאס" לימדה אותנו הרבה דברים ובעיקר להכיר טוב יותר את עצמך. מה טוב ומה לא טוב לך בלי להסתכל יותר מדי על הסביבה ועל מה יאמרו. לראות בפנים את האמת הפנימית שלך ולהכיר אותה טוב יותר.