עד שלא השתילו לי את הדפיברילטור בחזה, יכול הייתי עדיין להכחיש את קיומה של המחלה.  המכשיר הזה הוא - בפועל ולמעשה - מחשב קטן הפועל על סוללה ומבצע ניטור של התפקוד החשמלי של הלב ונכנס לפעולה כאשר הוא חש בהפרעת קצב. עד שחתכו לי חתך בחזה, ממש ממש מעל הלב והחדירו דרך חתך זה את מכשיר הדפיברילטור לחזה, הרי התפרעתי חופשי חופשי. סירבתי -במפגיע - לזכור את שמות הכמות האדירה של התרופות, שנדרשתי לדחוס לגופי יום יום ושעה שעה‏‏‏‏‎‎‎‎עכשיו באה מציאות השתלת , ובכך חשבתי אקצר שהותי,  בבית החולים אליו נשלחתי לאשפוזימיי ולילותי במרפאות אלה או אחרות.

הדפיברילטור בתוך חזי ואילצה אותי להכיר בכך, כי חולה אני ובמחלת לב. מכאן ואילך, הכל נשתנה בי. פתאם ראיתי את חיי מנקודת מבט שונה, שונה לחלוטין מזו של חבריי שישבו עמי, יחד ב'פרלמנט' השבועי שלנו, אך בהבדל אחד - הם לא חלו במחלת לב. מרגע זה ואילך התלתי 'לקחת אחריות', על מעשיי. שיננתי, חזורא ושנן, את שדמותץ התרופות, עד שידעתי שמותיהם, על פה. השלתי ממשקל גופי 10 ק"ג עודפים ומיותרים  והתחלתי להרגיש צעיר בכמה עשרות שנים. על כך ועל השינויים שהתחוללו בי - בפוסט הבא.