בגיל שנה וחצי אבא שלי לימד אותי לשחות. הוא היה סטודנט והבריכה הראשונה שלי היתה זו של הטכניון.
מאוד אהבתי את המים עד כדי כך שנשברתי ו וויתרתי על הבלט כדי להצטרף לסקציה ולהתחרות. 
עישון היה  עבורי משהו דוחה. משהו שבתור ספורטאית תמיד הייתי נגדו. מה גם שסבי ז"ל נפטר מנזקי העישון הכבד ועישן כשהוא מחובר לבלוני חמצן עד הסוף המר.
.
אז איך בנאדם כמוני - שחי ונשם ספורט השגי הופך למעשן כבד שמעשן קרוב ל 2 קופסאות ליום ואיך הדבר הזה לא קרה דקה-שתיים, אפיזודה חולפת?.
יש את האמירה הזו על מעשנים- "בצד אחד אש, בצד השני טיפש". אבל לא, לא הייתי טיפשה ואני מאמינה שמעשנים לא טיפשים, למרות אגב שיש מחקר שהראה שמוח של מעשנים מתכווץ ככל שהם מעשנים יותר [כן, כן!].
חשיפה לניקוטין, אפילו מועטה ברמת הסיגריה הבודדת משנה את המבנה של המוח ואת תאי העצב בקרב בני נוער.
אנחנו מתמכרים לרוב בצעירותינו כשהאזורים של שיקול הדעת במוח עדיין לא סיים להתפתח והופכים ללקוחות קבועים של חברות הטבק לכל החיים או לכל המוות כמו סבא שלי, או עד שנאזור אומץ וניגמל. 
.
וזה מחזיר אותי לשאלה ששאלתי קודם- איך אדם ספורטאי הופך למעשן?
ההתמכרות הזו מעוורת עיני חכמים ומשכיחה, אפילו מוחקת את מי שהיינו. זה אולי אחד הדברים שהכי עצוב שמעשנים מאבדים חוץ מירידה בתפקודי ריאה- את הזהות שלהם. .
גם אני כמו מעשנים רבים פחדתי להפסיק לעשן כי בלי הסיגריה אני לא אהיה "אני". כי לא יכולתי לדמיין את החיים שלי בלי מסך עשן. חיים בלי סיגריה נראו לי "חסרי טעם". מצחיק. דווקא הסיגריה היא שמעמעמת את הטעם. אבל רק כשהפסקתי לעשן קיבלתי את עצמי בחזרה...
.
אחרי 6 שנות עישון איבדתי לחלוטין את היכולת לשחות. נחנקתי במים. אחרי עוד כמה שנים כבר התנשפתי כשעליתי במדרגות והייתי בחורה צעירה! 
כשהפסקתי לעשן ניסיתי לחזור לשחות אבל זה לא התרומם. ההבנה של מי שהייתי כילד וכנערה ומי שנהייתי הציבה לי מראה קשה ומתסכלת.
זה לא פשוט להיות ספורטאי מגיל אפס ולהפוך עם השנים לאדם נטול כושר בסיסי.
אבל ככה זה עם הסיגריות- הן הורסות לך את החיים ואתה עבד שלהן ושל חברות הטבק. 
.
לאט לאט  בניתי את הכושר בחזרה והצלחתי לראשונה מזה שנים לשחות. הייתי מאוד איטית והסתכלתי בקנאה בשני בחורים ששחו כמו חלום!
החמאתי להם ושאלתי- "איך הגעתם לרמה הזו?" והם ענו לי בשחצנות - "אנחנו שוחים תחרותי מגיל 11".
עניתי בעצב שגם אני שחיתי בסקציה מגיל 10 אבל נהייתי מעשנת כבדה ולא שחיתי המון שנים. בבת אחת הם שינו את הגישה ועודדו אותי וזה גרם לי לרצות להיות כרישה כמוהם יום אחד.
.
 אז אני עדיין לא כרישה...עובדת על זה אבל היי- גם דולפין זה לא רע בכלל. 
.
איזה דבר איבדתם כשהפכתם למעשנים? 
איזה דברים יכולתם לעשות לפני העישון ואתם כבר לא יכולים?
למה אתם הכי מתגעגעים מלפני העישון? 

.
אם עניתם על השאלות האלו- הינה יש לכם עכשיו כמה סיבות טובות לרצות להפסיק לעשן!
.
אם בא לכם לשנות את המצב- יש באתר כמוני מדריך גמילה מעישון שילווה אתכם לאורך 25 ימים ויעזור לכם למצוא את הדרך החוצה: 
https://www.camoni.co.il/411788/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7?fbclid=IwAR0yL23CH7yF8rWfYwgf84xzZUkiPXlDT3HQr0WErtzP50afw9YG84uTURs